יום חמישי, 23 במאי 2013

צ'אט

זה בסדר. תזרמי
את יכולה לאהוב ולא לאהוב את זה, רק תאהבי את עצמך.
מכל הבחינות.
בלי לדפוק חשבון לאף אחד.

כן.

על שום דבר.

גם אם מסרתי מידע לא מדויק ובזה השפעתי על חבורת אנשים לפטר מישהי?
- שונאת שאני לא מדייקת!

עשית לה טובה גדולה.

על זה אני מחייכת חיוך ענק!!!!!
תודה

תראי, בדרך כלל אנחנו לא יודעים כלום.

את זה אני יודעת טוב למדי
יודעת שאני לא יודעת כלום
וזה מרגיע

גם את זה את לא יודעת, אבל ניחא.
לפעמים את מעקמת פרצוף מול מישהו והוא יוצא מזה נשכר.

יש לי חבר.
כשהוא היה בן חמש עשרה אבא שלו השיכור
האלכוהוליסט המניאק והבן זונה נתן לו מכות רצח - סתם.
פוצץ אותו במכות.
כשהוא סיפר לי את זה - הזכרתי לו שגם הוא היה אלכוהוליסט עד לפני עשרים שנה.

ואז אמרתי לו שאבא שלו עשה לו את המעשה הטוב ביותר בשבילו.
כי רק המניאק הזה היה יכול להבהיר לו, לחבר שלי  - שאלימות לא מובילה לשום מקום.
ובאמת האיש סלד וסולד מאלימות.
עד ערב אחד שהוא היה שיכור במיוחד
ואלכוהול של שנים התאחד לטירוף,
והוא ממש הרגיש שהוא רוצה לחנוק את אשתו.
ואז הוא הפסיק לשתות.
בבת אחת.
---

אז אנחנו לא יודעים כלום.

נכון.

אז זה שאת טעית בהכרח חייב להיות משהו כביר למישהו אחר.
זה לא אומר שבכוונה תלכי עכשיו לעשות עוול.

אני פשוט מחייכת את יכול להמשיך

זה כן אומר שגם אם בהווה מסוים את לא מדויקת,
במערך הכולל הדיוק עוקף אותך בקלות,
ומשאיר לך את האפשרות להזדכך מכל מעשה, בזוי, טמא, טהור או נשגב 
---.
שלא ייתקע לך החיוך.

כבר תקוע, זה אבוד

אני רואה את זה 
---.
מה איתך ועם אהובך?

אני רואה אותך כל הזמן מחייך מבעד לחלון הקטן הזה...
---
דברים מעניינים בכיוונים טובים.
בעיקר אני עם עצמי יותר ויותר מאפשרת לעצמי
ועושה בשביל עצמי ונהנית מהחיים ומבקשת את מה שאני רוצה בקלילות וזה עושה טוב לכולם.
עושה הכל לא לוותר על עצמי וזה נותן את החדווה לעשות עבור שנינו.

כן. בהחלט.
טוב לתת את הדעת גם על הקירבה
לאו דווקא מינית (נושא בפני עצמו).

בקטע של המין התחלתי לקרוא איזה ספר על המין
ויש שם כיוון מאד מעניין.
בעניין הקירבה זה קורה בתקופות כמו הנשימה
מתקרבים מתרחקים אבל אין איום מעלינו של שאלה,
כן או לא... אנחנו יחד במסע הזה

זה מה שחשוב. 
זה מה שמאפשר את החופש.

הוא לא אוהב את הספר. 
אני מבינה אותו גם אני לא מתחברת לכל. 
אבל יש שם הנחייה מאד ספציפית שכבר אני רואה את פירותיה. 
אני פשוט מביאה את ההצעות משם למיטה כהצעות שלי 
וזה עושה טוב.

מצוין.
תראי מבחינת המין יש צרכים ויש שגרה ויש רצון ויש הימנעות ויש כל מיני דברים
.

תסביר

יש תקופות שבהן היכולת להתמסר כמו מתקהה - פחות חדה, פחות ברורה, פחות חסרת גבולות.
כל אחד ואחת בפני עצמו, על פי הגל שלו, התדר האישי, התהודה האישית.
ויש תקופות שההתאמה היא מופלאה, יש מקרים שאלה תקופות הפריון.
אין לך עונג גדול מפריון 
---.
המין הוא במה מדהימה לביצועים אישיים של יכולת ההתמסרות, 
אני מוסר את עצמי ונמסר הלאה.
כל הנושא הרגשי מועצם אל תוך המין.
והזעזוע. זה של העונג של להיות מאוחד עם אלוהים.
גם אם זה נמשך שניה וגם אם זה נמשך שעה.
הזעזוע הזה הוא שבמובנים רבים נדרש לבוא על מנת להניע את האדם הלאה.
אל השינוי האולטימטיבי - ההתרבות.
זה לב המין.

עם הזמן, או במקביל, נמצא המין גם כבמה לתסכולים של בני הזוג,
כל אחד והשריטה שלו 
.
גם כאן, מימוש פנטזיות או מין שגרתי ומוסדי הם היינו הך
מבחינת ההתאמה.
יש שהמין בעבורם הוא פיצוי.
ויש שהוא המרפא.

הכל משתנה לגמרי ברגע שנלקח אלמנט ההתרבות,
האלמנט הפיזי אצל האשה והפסיכי אצל הגבר. 
---
עדיין אפשר רצוי ומומלץ ליהנות ממין.
אבל כאן, במיוחד עם עוצמת היחיד הנבנית מתוך זוגיות בריאה – חברות ושותפות גורל מוחלטים 
.
כל אחד מגלה את עצמו, ונהנה מזוגיות חדשה –
שלו עם עצמו, שלה עם עצמה, שלי עם עצמי, שלך עם עצמך.

קוראת בהנאה

ומרגע שאני מגלה את הזוגיות שלי עם עצמי,
אני מגלה פנים שלא העזתי לגלות מול זוגתי אהובתי.

מאד מתחברת לזה

ואלה יכולים להיות הפנים של זה שמגדיר את עצמו ואת יחסיו עם עצמו - מחדש.
האם ברור עד כאן?

23:08
כשמש

אז ליל מנוחה.
---
תודות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה