באחת מהפעמים שביקרתי אצל אבא שלי
עם בני הבכור, וזה היה פעוט כבן שלוש או ארבע,
החל אבי לנזוף בו את החינוך ההוא, מאסכולת ה"פדגוגיה השחורה",
באיזו אמירה מיותרת.
"הי, אבא, הוא, לא באחריותך, הוא לא גדל אצלך - ואני לא מסכים שתדבר אליו
ככה". העזתי פניי מול אבי, משתאה מול אשליית שלטונו שנתגלתה באותו רגע.
ואז
זה שמעולם לא צלח לחנך את בנו,
לא ניתנה לו האפשרות אפילו לנסות לחנך את נכדו.
---
וכאשר סיפרתי לו על כוונתנו, בדבר החינוך הביתי - האיר את עיני באומרו "אתה עושה ניסיון עם החינוך של הילדים שלך" - ואצבעו מתרה בי.
"אפשר לחשוב שהניסיון שלך עם החינוך שלי מצביע על איזו הצלחה כבירה".
הקשיתי.
---
וזה "כבד את אביך".
---
תודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה