לא מזמן, חטפתי סטירה מצלצלת.
הדי הצלצול הזה של הסטירה עדיין כמו הד בהרים - מהדהדים.
בעתות שכאלה מטבע הדברים אני מתכנס אל תוך עצמי.
שכן ברור וגלוי עימדי שסטירה שכזו, אישית כל כך, כולה חסד.
מאז כבר תהיתי על מה איני מדבר ועל מה כן,
חליתי בעניינ גרון. והסטירה - עדיין מצלצלת.
זה לא עניין של אף אחד.
אבל זה כן עניין של הסטירה.
---
מאז אני חושב לעצמי ועצמי לא חושב בחזרה.
עצמי מנחה את הנחיותיו לא במילים, לא במחשבות.
בכאב החד שעולה בכתף שמאל בזמן נשימה עמוקה - ונעלם.
בתחושת חוסר אונים שמתחלפת לתחושת נינוחות.
ככה הוא עצמי, מקבל סטירות בשמחה.
ושולח אותי להתבונן מחדש.
גם זה לא עניין של אף אחד.
אבל זה כן עניין של התבוננות מחודשת.
---
עכשיו כשאני מתבונן מחדש בכל היופי הזה.
אני מבין שבהחלט נועד הוא למען המבט הפרטי.
בעיני המתבונן. רק בעיני המתבונן.
כך גם הזיקית יודעת, לכן מחליפה צבעים - לעיני המתבונן.
יש כל מיני קשרים והקשרים.
יש היקשים ויש היגדים.
לפרום את הזיקות האלה לא אומר ליפול ארצה בבת אחת.
זה רק אומר שאם זה לא עושה לך טוב - שחרר.
---
הרי אני משוחרר לי.
---
תודות.
הדי הצלצול הזה של הסטירה עדיין כמו הד בהרים - מהדהדים.
בעתות שכאלה מטבע הדברים אני מתכנס אל תוך עצמי.
שכן ברור וגלוי עימדי שסטירה שכזו, אישית כל כך, כולה חסד.
מאז כבר תהיתי על מה איני מדבר ועל מה כן,
חליתי בעניינ גרון. והסטירה - עדיין מצלצלת.
זה לא עניין של אף אחד.
אבל זה כן עניין של הסטירה.
---
מאז אני חושב לעצמי ועצמי לא חושב בחזרה.
עצמי מנחה את הנחיותיו לא במילים, לא במחשבות.
בכאב החד שעולה בכתף שמאל בזמן נשימה עמוקה - ונעלם.
בתחושת חוסר אונים שמתחלפת לתחושת נינוחות.
ככה הוא עצמי, מקבל סטירות בשמחה.
ושולח אותי להתבונן מחדש.
גם זה לא עניין של אף אחד.
אבל זה כן עניין של התבוננות מחודשת.
---
עכשיו כשאני מתבונן מחדש בכל היופי הזה.
אני מבין שבהחלט נועד הוא למען המבט הפרטי.
בעיני המתבונן. רק בעיני המתבונן.
כך גם הזיקית יודעת, לכן מחליפה צבעים - לעיני המתבונן.
יש כל מיני קשרים והקשרים.
יש היקשים ויש היגדים.
לפרום את הזיקות האלה לא אומר ליפול ארצה בבת אחת.
זה רק אומר שאם זה לא עושה לך טוב - שחרר.
---
הרי אני משוחרר לי.
---
תודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה