יום שבת, 31 באוגוסט 2013

ברכות לחגים

ראש השנה
שיתעשתו אלה שבוחרים ליהנות מילדים של אחרים,
"לטפל" בהם, "לדאוג" להם - בעודם שולחים את ילדיהם
לאחרים שייהנו מהם ו"יטפלו" ... "ידאגו" ... וכן הלאה...


יום כיפור

חטא גדול הוא להתעלם מטובת ילדך.

סוכות

שהמשפחה תהא יותר בדמות הבית של כל ימות השנה ופחות כסוכה ארעית בה הילד מתבקש לא להפריע ולא לקלקל את הקישוטים.


---

אמן !


תודות


יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

אידיוט מטומטם

היום בין תלאות העבודה בסלולר
(כמה אנחנו עובדים בסלולר),
ביקשתי את נציגת "סלקום" להסביר לי,
מדוע איני יכול לקבל זיכוי על כרטיס-סים
שרכשתי לפני שניה,
"הרי יש חוק שאפשר להחזיר מוצר
תוך כך וכך ימים" שטחתי בפניה
"אתה יכול להחזיר קופסת טונה
אחרי שפתחת אותה?"
---

"אמרי לי בבקשה" העליתי עוד נושא בפניה,
כמה עולה אצלכם מקל הרשת?
או בעברית "נטסטיק"?

36 תשלומים של 15 ₪.

"שניה" בקשתי.
נכנסתי מעדנות אל הרשת ובדקתי,

הנטסטיק הראשון שנתקלתי בו עולה 250 ₪.

כאשר קפצתי לחנות המחשבים החביבה עלי קיבלתי מחיר עוד יותר זול.

---


מי שם בסלקום חושב שאני ממש אידיוט?

---

ואני הרי כבר קניתי מפלאפון נט סטיק,
ושילמתי יותר מפי שניים על הנט סטיק הזה.

אבל מסתבר כעת שהוא רק לרשת פלאפון.

---


מי שם בפלאפון הבין בזמנו –
שהייתי ממש מטומטם?

---




תודות

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

תקציב החינוך

בדנמרק דומני או במדינה כלשהי בעולם,
וזה לא חשוב בכלל היכן
וגם לא חשוב מה תוצאות העניין הזה,
ההורים מקבלים תקציב מהמדינה,
תקציב לחינוך.

ההורים הם שמחליטים היכן יהיו ילדיהם,
לגן הילדים הזה או הזה, או שנשארים בבית, 
לבית הספר הזה או הזה, או שהילדים נשארים בבית.

יש בזה כל כך הרבה שכל ישר, 
שזה לא מצריך שום מחקר או הוכחה.

למה זה לא יעבוד בישראל?
אתם יודעים למה?

כי אז כל הפדגוגים זחוחי הדעת ימצאו את עצמם מול עצמם
מבלי יכולת לעשות ניסויים קליניים בתלמידים המופקדים אצלם.

כמו שרוצים לעשות מחקר על הפוליו,
תוך כניעה לגורמים כלכליים בעיקר,
שהרצון הזה מעבירם על דעתם.


שאם החינוך יהיה מתוך בחירת ההורים
וראיית ההורים את טובת הילד,

מה יהיה לו למשרד החינוך לעשות?

איך יוכלו המושחתים -
(והם כולם מושחתים מהראשון ועד האחרון - בתוכם יש גם מושחתים ישרים, צדיקים ממש, אלה שמעדיפים לא לדעת)

כיצד הם יוכלו להמשיך לחלק תקציבים 
להוציא סכומי עתק על שטויות לתפארת, 
כאשר הכסף יינתן ויחולק על ידי ההורים?

הורים יקרים 
מדובר בכסף גדול מאוד.
כסף שיכול להשאיר אחד מכם בבית
לפחות בתקופת הילדות המוקדמת,
כסף שיכול לתת לילדים שלכם תנאים מעולים.


תקציב החינוך להורים

כי החינוך בכל מקרה
ניתן על ידי ההורים.

---


תודות

יום שני, 26 באוגוסט 2013

עכשיו, במה מדובר?


הניחו למקום הזה
של ייצוג
האם והאב,
האשה והאיש,
הילדה והילד,
הנקבה והזכר.

היו שניים 

זוג
בו רב הדומה והמאחד
על השונה והמפריד.


משימות חייכם אינן בלתי אפשריות
בחובן עונג בל ישוער.

---


בעתידכם - בהתבוננות לאחור, 

תימהון עשוי לשטוף את גבותיכם

לנוכח כל המהמורות והמשוכות שעברתם -

אם מבלי משים ואם מתוך תחושה של עשייה.

---

עכשיו. במה מדובר?

---


תודות

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

ייתכבד

הנך ניצב מול המוות.
אריה רעב רואה בך חלבון.

עוד רגע המוות חותך בבשרך.
לאחר מותך יאמרו חכמים,

כיצד מת?
נטרף ונאכל על ידי אריה.

---

הנך ניצבת מול המוות

מחלה חשוכה השרישה והתפשטה
ממה מתה? מסרטן. 

---


בכוונתי למות מהמוות

איזו צורה ילבש?
ממה מת? מהמוות מת.

---

להבת הפניקה בוערת כל הזמן,
ממתינה לפוטנציאל אפשרי לליבוי אימה, 

להבת הטרור אז יעילה עד מאוד,
ואם איננה יעילה דיה,

תמיד אפשר לצרף לה עוד רעיון אימים,
ולו על מנת לעקם את השכל הישר.

שאם יש משהו שמעקם את השכל עד מאוד,
הוא האימה המעצימה את עצמה,

מדביקה את עצמה בשתוק ובחוסר תפקוד,
מסכימה להרפות ולהירגע רק כאשר

משלה את עצמה שיש פתרון
לכל זוועה אפשרית עלי אדמות.

אין.

---


זה הזמן להתבגר ולהתבונן באמת על ההווה,

על המתרחש כאן ועכשיו.
הסיכוי של כל אדם למות מהפגזה כימית או להיות משותק מנגיף הפוליו,

או להיטרף על ידי אריה, או למות מהמוות - בכל מקרה זהה. 
כל דבר כזה אפשרי. ויש פוטנציאל למוות - בכל מקום.

מסתבר שכולנו נמות מהמוות -

מזה אין מנוס.
אפשר לבכות על זה.
אפשר לייבב.
אפשר להקים מחסומים. 

אלה - זמניים תמיד.



ואפשר להתחיל לחיות.

ואם יבוא אריה רעב מאוד,
ייתכבד.

---

תודות

ילדיכם כבר שם

קראתי איזה מאמר בעיתון על
"הכן ילדך לכלא".
נכון יותר רק רפרפתי כותרות.
למידת מידות הסבלנות והסובלנות
מניחה בי רצון אז לא להיסחף לתגובה,
נוכח הקשקשת הצפויה מראש,

כל המניפולציות והשטויות המתבקשות 
מהורים 
על מנת שימשיכו לבצע הוראות,
ולו שלא יפסיקו להתעלם מצו הלב,
ומרוב פחד ושתוק
לא יעזו לעצור ולחשוב
לרגע. בעצמם. על עצמם
ועל חייהם
ועל טובת ילדיהם

ומה משקל הילדים בחייהם.
(יש שמשקל הילד בחייו של הורה,
עשוי לעמוד ביחס ישר לסבלנות
ולסובלנות שעל ההורה לגייס,
לנוכח היותו של זה

נודניק או סתם בלתי נסבל
ולמרות וחרף אלה לתת לו גיבוי -
גם לפנים האלה - שגם אלה הם פניו).

למזלי האישי והפומבי

בקיץ 1995 באחד ביוני בדיוק.

יצאנו לחופש הגדול מכולם.
עם השנים אני למדים חירות.

הכינו חייכם לחירות.
ילדיכם כבר שם.


---
תודות



יום שישי, 23 באוגוסט 2013

טפילין

תחזיק אותו שם, אני אכסח לו את הצורה,
אני אשבור לו את העצמות.
תחזיק אותו,
אני רק מניח תפילין ואני בא...


(קניון נחמיה קריית שמונה, שיחה אפשרית בהחלט).

---

הנחת כבר תפילין היום?

קיימת יחסי אישות עם רעייתך היום? 

למה אדוני מדבר ככה?

תראה, להניח תפילין זו מצווה נכון?

כן.

גם פרו ורבו זה מצווה נכון?

כן. אבל יש הבדל.

כן, ההבדל הוא שכאשר אתה דואג לרעייתך ליחסי אישות - כמצווה עליך, זה עניין פרטי בינך ובינה. נכון?

כן. אבל בכל זאת יש הבדל.

מבחינת הפרטיות שלי ושלך אין הבדל, ההבדל היחידי הוא, שאתה מבקש להיות צדיק ולהרוויח מצווה על חשבוני, על חשבון הזמן שלי והפרטיות שלי.

רגע, אבל...

 שבת שלום.

(קניון נחמיה קריית שמונה, שיחה אפשרית בהחלט).

---

"תפילתי אחת והיא אומרת, הא לך..."

(אלתרמן).

---

תודות






קפה?

כאשר אני מבקשת ממך 
תשומת לב
ואתה נותן לי מרחב 

כאשר אני מבקשת ממך סקס
ואתה מכין לי כוס תה 
לשיחה פילוסופית 

איך וכמה ולמה וכל אלה
מילות לכאן ולכאן ולכאן
ואני ממתינה

זכור יקירי שבלי שום קשר
לכל אחד יש תחליף 
לי גם.

---

קפה?

---

תודות










יום חמישי, 22 באוגוסט 2013

נפוח

מי אתה?

מה 'כפת לך?


'כפת לי, אחרת לא הייתי שואל.


וואלה?


וואלה.



טוב אז מי אתה,


עזוב, אתה לא רוצה לדעת.


לא?


לא.


וזה אתה קובע לפי מה?


כשאני רואה אותך מהצד השני של המראה, בבוקר, אתה תמיד כל כך רציני, כל כך מהורהר, כל כך נפוח.


הלו, הלו, בלי עקיצות.


אתה רואה, אמרתי לך, אתה לא רוצה לדעת.


ומי אני אתה יודע?


לא, אין מה לדעת.


כלומר?


תסתכל טוב ותקשיב היטב כשאתה אומר 'אני' - אינך.


---


תודות

יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

פוטנציאל

חלה עלייה במספר הזכאים לבגרות

במספר האשמים לבגרות לא חל שינוי

הפוטנציאל מבטיח.

---

נגיף הפוליו מתפשט.


עירום לחלוטין.

פוטנציאל מפחיד.

---

אתה ילד חכם ומוכשר

אם רק היית רוצה

יש לך פוטנציאל

---

עכשיו משכבר התכנסנו כולנו לכאן

אפשר לנשום בריאות שאיפה ונשיפה

לשרוף קצת פוטנציאל.


---


תודות 


פסיכולוגיה וחינוך

לאן אתה מגיע?

לכפר גלעדי.

אפשר עד המכללה?  הצד המזרחי?

בטח. מה לומדת?

מסיימת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך עם התמחות בלקויות למידה.

את יודעת שאין דבר כזה. נכון?

מה אין? לקויות למידה?

כן, אין דבר כזה בכלל. זה רק בגלל המערכת.

כן, אני יודעת אבל מישהו צריך להיות שם. לא?

בהחלט. וטוב שאת יודעת מה שאת יודעת.

תודה על הטרמפ.

תודה לך.

---

תפקיד הפסיכולוגיה הוא בעיקר להתאים את האדם למערכות חייו ליישר קו.
תפקיד ההורה הוא בעיקר לתת גיבוי לאדם הזה,

הילד הזה - בבחירת מערכות חייו - 
ויהי מה.

---



תודות

חידה

פעמים שרדפתי אחרייך

אינם מענייניי יותר

קבלי מעומקי הלב

יעף זה של אהבה

ואל תשכחי אף פעם - את עצמך.


---


תודות

יום שלישי, 20 באוגוסט 2013

חוצפה !

"החוצפה של גברים להגיד רצונם ודעתם בכל מה שקשור לילדים עוברת כל גבול...."

כך שמעתי.

הסתובבתי והלכתי משם.
בסופו של יום - איני מעוניין להיות חצוף,
ובמקום בו מתכוננים למלחמה,
איני מסכים להשתתף.

---


תודות

יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

התחסדות

קשקוש
בכל מקרה האחריות על ההורים.
אם באיוולתם בחרו לשים את האוצר
שהופקד בידם - בידי מישהו אחר
ולא בחנו את טובת הילד  -
כעומדת בזכות עצמה,
כמגדירה את טובת המשפחה,
וככזו היא בהכרח מעל טובת המערכת –
כל מערכת באשר היא
.


ואם באיוולת המבקשת להגן
באופן הרמטי מכל פגיעה ומכל אסון אפשרי.

אסונות קורים, ילדים נפצעים,

זה לא צריך לקרות אבל זה קורה.
זה קורה אצל האם, זה קורה אצל האב,
אצל הסבתא והסבא
,
וזה קורה גם לגננת - כי הצאצא שם.

הרצון להזניח את הילד אצל הגננת

(שהיא ברגיל מזניחה את ילדיה 
במקומות אחרים),
לדרוש אפס תקלות או אריזת צמר גפן -
הוא רק עוד נסיון לכפות אשליה על המציאות.
במיוחד כאשר מנסים לכמת גם את זה
ולתת כאן סמנים
.

זו התחסדות שאין בצדה 
לא יעילות ולא ענייניות.
סתם הכאה על חטא,
מתוך אשמת האם המזניחה ילדיה

בפעוטון; בית הילדים; 
גן הילדים; בית הספר -
עולה האשמתה.

מאשימה האם את המקום

בו היא מזניחה את ילדיה.

מאמינה בסכלות מוטמעת היטב
שיכול להיות מקום כזה:
שיש לה עצמה תחליף 
[ואין].

---

תודות

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

ה

וה 
בירור ממשיך. ה
כל כבר נאמר, ה
כל כבר נחווה, ה
כל כבר היה ועדיין ה
בירור ממשיך.

אנחת ה

אדם אל מול ה
בירור שעולה שוב ושוב,
אינה אנחה של ייאוש, 
אלא סוג של אתנחתא מחויכת. 

הנה הנני 

אנה נוכח ואנה בא?
וה
אנחה ה
טבעית ה
ספונטנית שעולה מאליה,
זוכה לתשומת ה
לב.

שגם כאן, באנחה, יש בירור.

כאשר היא סביב ה
כן ה
נאנח, ה
כן ה
מוכן להווה. ה
אתנחתא למעשה מסכמת,
כן.  מה נותר כבר לסכם מלבד כן?

כן יקיריי,

אל ה
בירור ה
בא.

אבל עוד רגע,

עוד שניה.
הנה, 
עכשיו.
כן.
---




תודות

יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

פומפיי על כפר גלעדי

היום המפגש בוטל, סיבות אישיות של נסיבות אישיות.

לפיכך נקיים אותו בזעיר אנפין כאן.

מעין סיכום מפגש שמעולם לא התקיים.

ברקע, מתחוללת שריפה על מורדות הרי נפתלי, פיח יורד על כוחותינו,
ערפיח באויר, השמש הפכה לצהובה יותר,
אוירה שכזו. סוג של פומפיי.

זה בחוץ.

בפנים, אוויר ממוזג היטב. תאורה רכה, וילונות מוסטים.

דמות אחת יושבת ומקלידה את מילותיה על מקלדת.
דמות שטוב אם תזכור לשים את משקפיה (תודות).

עיקר שיחתנו להיום אם כך תהיה בקשר הקדוש ביני ובין עצמי, ובהיות והמשך האין מפגש הזה יתמקד באיזון ובבריאות, פריזמה זו של התבוננות תהיה מרכז העניין.

אנחנו מדברים על איזון והקשר ביני ובין עצמי ובתוך אלה מתמרכזת הבריאות ובריאתה המודעת.

שהגוף מתאזן תדיר, כל תא ותא מתאזן, כל איבר ואיבר מתאזן.
מתאזן כתהליך.
תהליך בו המנעד של יכולת האיבר למשל להכיל דרגות שונות של חומציות, או של מערכת של איברים, זו החיסונית, למגר ולחסל מנעד גדול של חוליים.

על מנת שיטפס האיזון אל הרחבת המנעד, היכולת להכיל, היכולת להתמודד,  מתחולל תהליך קבוע של יציאה מאיזון וחזרה לאיזון.

לעתים היציאה מאיזון מייצרת דרמה, לעתים היא בלתי מורגשת, בכל מקרה - זו בריאות בריאה.
צמיחה, תוך היכולת לחולי ולהבראה, ליציאה מאיזון ולחזרה לאיזון.
וזה עיקר העניין.

בדיוק כפי שזה ברמת החומר, הגוף, ככה זה ברמת הרוח, הנפש.

וכאשר הנפש מבקשת לצמוח, מבקשת כלים חדשים, מבקשת שינויים.

שינויים אלה אם כך, בקול גדול ובתרועה עשויים לבוא כדרמה לא פחותה ממחלה גופנית טהורה, קלה כחמורה.

יציאה מאיזון ברמה הרוחנית או הנפשית איננה כל כך נדירה,
כולנו ילדים קטנים וכולנו בוגרים.

חזרה לאיזון נפשי גם היא איננה נדירה -
היא מתרחשת אוטומטית

בדיוק כמו נוגדנים שמייצר הגוף לתקוף את הפולש.

עם זאת - כאשר מתפלשת הנפש בביצת חייה,
עשויה להישאר בחוסר איזון כרוני. 
זיוף מתמשך שבא לידי איזונו למשל על ידי תרופות,
או איזון התנהגותי שבא לכסות על חוסר האיזון הבסיסי.
על מנת להבריא או לברוא בריאות
במובן של יציאה מחוסר איזון מתמשך,
ברגיל, ברמה הגופנית וגם ברמה הנפשית -
תגיע הקצנה של חוסר האיזון אל המצב האקוטי,
והיא המפתח הטבעי לשינוי.
שכן בהקצנה ובחומרת חוסר האיזון -
עד הקצנת המפגש המדומיין או האמתי עם המוות,
הגוף והנפש מתגייסים מחדש 
על מנת לחזור לאיזון.

כך היא הבריאות, כך היא הבריאות הבריאה.

כאשר אנחנו מבקשים לברוא בריאות בריאה,
אנחנו יכולים לקחת על עצמנו,
או יותר נכון ביחד עם עצמנו,
להעלות מודעות לאיזון עצמו, ככלי,
לאיזון עצמו כפלטפורמה
ולאיזון עצמו כיכולת הקיימת בנו -
ברמה הגופנית והנפשית.

לטובת עניין זה של איזון מודע
ויצירת מודעות לאיזון ולתהליכיו,
קיימים כלים יעילים לה לנפש -
מהתבוננות שזו מלה בעברית למדיטציה,
דרך תרגולים גופניים כגון יוגה או טאי צ'י
או כל תורת גוף אחרת, פלדנקרייז, פאולה,
דרך הסכמה לעיבוד ולקבל השראה
גם מאנשים וגם מכל חצב פורח ומבשר.

עיקר העניין הוא יצירת כלים לעבודה עצמית.
לאיזון עצמי.
וזה,
בכל מקרה. 
בידינו.


---

בטח היינו מדברים בזאת עוד ועוד
ומרחיבים באמצעות שאלות ותשובות. 
אבל ניחא.
אמצע אוגוסט.
אשכרה חם.
ההר בוער
פומפיי על כפר גלעדי.



---

תודות







יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

כן

"כן" התיישבתי ושחררתי - "כן" לאוויר.
מצאתי את עצמי לרגע כמו מדבר את אבי.
לובש לרגע את דמותו
גם הפיזית,
שמא אלמד אהבה דווקא
מדמותו הניבטת מהמראה,
מתנועות ידיו, מצליל קולו,
צחוקו המהדהד מתוך גרוני.

לעת זקנתי לובש אט אט 
את חליפת דמות אבי
להיות גם בה
להיות לא

---


מורשת אבות איננה בהכרח אג'נדה,
לעתים היא חיוך או ספיקת כפיים.

תודות

יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

אקסטרא פיין טיוניניג.


אחרי שיחה בצהריים 
בה ניתן המסר האישי -
הילינג בערב.


---

בחמש הדקות הראשונות מדברים -
עינייך פתוחות, פקוחות לרווחה.
אז - ניתן האמון.
"עצמי את עינייך.
ראי את הרקע -
מה צבעו?"

אפור

"ומה לפניו?"

נקודות בכל מיני צבעים.
"התבונני ברקע בעיקר,
גם בנקודות אבל זכרי להתמקד ברקע, 
הנקודות באות והולכות."
זה קשה.

"טוב, אז תתמקדי בנשימות."

דממה.
עשרים וחמש דקות של ידיים מאזנות -
זרימה מחודשת של אנרגיית החיים, 

והידיים בכוראוגרפיה משלן לטובת
מרכזי אנרגיה מסונכרנים,

אקסטרא פיין טיוניניג.

"את ערה?"
כל הזמן, חוץ מרגעים של הירדמות - ואז נגעת לרגע.

"עשר דקות שקט במוח - היו?"
הו כן, בהחלט. היו יותר..

"את חיוורת - זה אופייני לאחרי הילינג,
קחי מים, תשתי מעט,
קחי את הזמן
הוא 
הווה."

---

תודות

יום שני, 12 באוגוסט 2013

הביתה

ימי קיץ.
מתכנסת המשפחה.
באים מעבר לים, 
ומעבר ליבשה.
כולם.
באים הביתה.

אין זאת אלא שאלוהים באמת אוהב אותנו,

מביא בכל שנה מחדש,
את כל היצירה המופלאה הזו,
שלו ושלנו
וכל אשר לאורך הדרך.

להיות בשמחה,
ובריקוד, ובשירה,
ובבדיחות הדעת,
והרעפת אהבה,
וכל אלה, 
כמו לא השתנו במאום,
כשמתכנסים כל אלה הצאצאים,
כמו אז, גם רוח שטות,
זוכרת?

נחיתת הרוח עשויה להיות גם סוערת למדי,

אז, הולם הלב נסתר והגוף כולו נרעד,
והנה במו ידייך ובמו ידיי, במו ידינו,
להיות כשפחה למשפחה, כחמלה לחמולה,
ובעיקר להיות לתפארה, לתפארת והוד והדר,
וכל מילות הזהר וקבלת הקיים.

והרי ידענו על כל זה מראש,
ואין מצב שהייתי מוותר 
על מרצפה אחת
בדרך הנסללת 
מאז ומשם
לעכשיו ולכאן.

---

תודות

גבי מהשוק

גבי מהשוק, הוא איש חביב, 
מוכר התבלינים שלנו,
והיום נאלץ הייתי לספר לו את הבדיחה על השלד שדופק אצל דלתו של רופא וכשהוא נכנס הרופא אומר לו -
עכשיו באים?

מה אמר לי גבי?
"תראה, אתה כבר סידרת אותי ואת הרופא ואת השלד, ואת כל העולם,
מה אתך?"
"איתי? סבבה" היתממתי,
מזמין את הדרשה, איזה דבר תורה,
לגבי יש כפה על הראש,
וממשאיתו, בינות לתבלינים,
דורש לי מניעות ומשוכות ומדייק
"יש שיעברו תשע מעשר 
ויש שרק שלוש,
ויש כל מיני,
ולכל דבר יש מחיר,
ואם אין קושי, 
אין רווח",
כך אמר.
"על מנת להגיע הנה היה עליך ללכת משם" - הסביר לי.

הסכמתי עם גבי מיד שאינני מסכים, 
"ראה" אמרתי לו:
"בריאותך -
הנשימה
ניתנת לך לא כל קושי,
ותאמין לי שיש בצדה רווח, 
רווחה של ממש. אתה יודע, נשימה, נשמה".

גבי התרחק ונזף בי באצבעו,
"אתה", אמר, "אתה כאילו יודע דבר או שניים".

"תראה", אמרתי לו, "כל העניין של "עכשיו באים" סיפרתי לך כי איפה הלימונדה?"

"אהה, הנה", הוציא גבי את הקלקר 
ומזג לי ולבתי
(אשר עמה הסתודד כשבחרתי מלוא הטנא תפוחים),
ושתינו לימונדה 
אחלה.

"נערים היינו וגם זקנו" נתתי בו משפט,
"תודה לאל" אמר.

שבוע טוב.

---

תודות

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

שיח ועצה - תקציר מפגש ראשון - זוגיות 08.08.13, מרכז שִפְרוֹן - כפר גלעדי.

בתחילה שוחחנו בעיקר על הזוגיות שביני ובין עצמי.
עוד לפני כל זוגיות אחרת.

התינוקות שהיו במפגש ייצגו וביטאו בין היתר את המקום של האחדות
של עצמיות מלאה, של הוויה מלאה.

ייקח זמן עד שיתחיל להתגבש האני, שתתגבש אישיות.
נדרש זמן הבשלה.
עד שכפי שאצל כולנו כבוגרים – 
יעלו היבטים בינינו לבין עצמנו

רצוננו ומאוויינו הכמוסים מחד ומאידך התנהגותנו בפועל, 
נטייתנו להתעלם ולזייף את עצמנו להיות מה שאנחנו לא,
מתוך רצון לשאת חן או אמונה שכך צריך
– 
מתוך דפוסי חיים 
שאצל התינוקות האלה עדיין אינם.
בתמימותם ובטהרתם.


---

מכאן על פי בחירת המשתתפים היבטנו בנושא הזוגיות האינטימית,
זו שמטבע הדברים איננה יכולה להתעלם מהיבטי ההורות,
החינוך והבריאות,
אבל נבחרה להיות מודגשת
.

ודובר על שלב ההתאהבות הזוגית, ההיפתחות האינטימית – 
בו אשליית אגדות האושר והעושר
(במיוחד ה – "ומאז" ו "עד עצם היום הזה"),
אל הבטחה שאמורה לתת בטחון,
ועל המעבר המתבקש אל שלב האהבה,
זו, היומיומית, המעשית,
שמבקשת בהכרח תשומת לב גם מהשכל 
ולא מוזנת עוד רק
על ידי הילת ההתפעמות הרגשית.

ומדובר בהחלט על השכל כשכל ישר,
ומדובר על ההתבגרות וההתגברות וההתברגות
– 
בהכרח
כאשר מחליטים לתת אמון מוחלט בקשר זוגי
שהמכנה המשותף שלו הוא חיים משותפים,
כולל יצירת חיים והבטחה של גידול הצאצאים ביחד
.

הודגש גם שאמון הוא עניין של החלטה

דובר על כך שמרגע שנלקחה המשימה המשותפת הזו,
סדרי העדיפויות משתנים
.
והילד בראש סולם העדיפויות.
ואמו אחריו.
ואביו מצווה לתמוך ולייצב את הסולם.
והזוגיות של ההורים,
כזוג,
 עומדת גם היא בתוך סדרי העדיפויות והיא מבקשת תחזוקה
.
מעבר לרומנטיקה. 

ודובר על כל מיני תסכולים
ועל הרעיון של זוגיות כפלטפורמה
שמאפשרת לכל אחד מבני הזוג
לצמוח ולהתפתח באופן אישי,
כשהוא ניזון מהיבטים רבים
בהם גם למידת האינטימיות הזוגית.

ואין לך מישהי טובה יותר מזו או שעומדת לעתים מולך –
מנופפת באגרופיה ומטיחה בך תוכחה,
ואין לך מישהי מדויקת יותר בכל העונג האפשרי
שמתקיים ולו לרגע אחד,
כאשר הילת הלידה,
בה בא הצאצא המשותף לכם ולאלוהים,
לברך אתכם בברכת החיים.

וכן הלאה,
הרחבנו על איך לדבר,
הרחבנו על כך שגם ריב זה חלק מתחזוקה ואינטימיות,
שפנקסים החשבונות לעולם מתאפסים אחד מול השני,
הרחבנו על הרעיון הפשוט
שכאשר אתה חוזר הביתה, תיכנס להתקלח.
אחר כך תשתה כוס תה.
ואז חזור הביתה.
ובכלל - מעברים.

הודגש איך האהבה מתקיימת למרות וחרף
שבאנו לברר עניין והעניין הזוגי, אם נחזור להתחלה,
מתרגם דרכך להיות מדויק כמראה – בעבורו – לכל מה שבינו ובין עצמו.

---

בשבוע הבא נחזור אל הפנימיות הפנימית והחיצונית
ומשם נגלוש אל הבריאות, אל הבריאות הבריאה
ואל בריאת בריאות בריאה כמצע וכמסלול אפשרי לכל אחד,
במסע האיזון העצמי שמתרחש ממילא,
מסע שיש שקוראים לו חיים.
חיים טובים.


---

תודות