יום שישי, 27 בדצמבר 2013

לקחת סכין

רוב אוכלי החי,
צחים וזכים כטלה בן יומו 
המונח על המזבח.

הרי אין שום מודעות למה שמתרחש בפועל,

לאף אחד אין שום כוונה לקחת סכין
ולשחוט ארבע תרנגולות
בשביל שני קילו חזה עוף
ושמונה כרעי תרנגולת. 


תודות


יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

לצערנו הרב

ברגיל מנהג הוא לי להימנע ככל שאוכל מהרפש של שכניי,
לא בבחינת טומן ראשי בחול,
אלא בבחינת מתבונן ברפש של עצמי - עד כמה שאני מצליח.

להניח פשר לרפש, להניח שפר, שפור, שפרון.

תמצית לימודיי אל העת האחרונה, בה נמצא השליח חשוב מהמסר,

אם לרוממו על כפיים, אם להכפישו בראש חוצות.

לצערנו הרב מורם על כפיים ומוקע בו זמנית.

כאשר עולה בידיי,  
שפיטתי את עצמי הולכת אל בחינת המעשה.
לזכור שהוקעת המעשים איננה חייבת להיות הוקעת האדם.
בל יתפרש לא נכון,
אין כאן שום ממד של הבנה אל המעשים
ויש כאן סימפתיה מלאה לחולה,
כפי הסימפתיה לאדם הסובל בכל מחלה אחרת.


לצערנו הרב - תרתי משמע,
מעת לעת מתגלה מורה גדול כזה או אחר,
במערומי נפשו הפצועה או החולה,
ומקריב קרבנות אדם על מזבח השפעתו הכבירה,
גם ובעיקר כי הוא פשוט יכול ואינו יכול שלא.

אין הרב קונה את הריבונות להיות חיצונית לאדם אחר - באשר הוא,
גם אם שוטים עקרבים וגאונים גדולים כרוכים אחר
הכריזמה הבלתי מתפשרת של הלוקה בנפשו.


כאשר מדברים לקות למידה אצל ילדים ,
מדברים על חוסר היכולת של הילדים האלה לזייף,
כאשר מדובר על לקות נפשית רגשית
מדובר גם על חוסר היכולת להכיל את הכריזמה
ולא להיכנע להערצה של עיניים תמות
אל הרב האלוהי לכאורה,
והגבולות שמעולם לא היו ברורים,
נמחקים באחת.

תבנית נוצקת. עדר מתגבש.
הלוקים בנפשם בראש המחנה.


לקות נפשית זו נראית כמתחזקת
להרשות לעצמה להצדיק את מה שיודע כל אדם שאינו ראוי,
לא צריך בשביל זה בית משפט, פסיכולוג או גדול בתורה. 
זה מובן מאליו.
זה למען השם - ה מובן מאליו.

וההבראה מהלקות הנפשית הזו 
איננה רק על הרב הלוקה בנפשו וביצרו,
אלא כל הקהילה 
טוב אם תבריא מהחולי הזה,
של הערצה, פחד, אימה 
והתמסרות עיוורת לאדם. כל אדם.

עצה אחת נלחשה על אוזני מפי הריבונות בכבודה ובעצמה,
ההשתעבדות היחידה הראויה היא 
ההשתעבדות לחירות.

---

אנוכי אדוני.

---

תודות

יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

צונאמי



אצלי באופן אישי ההחלטה להיות טבעוני נבעה מהידיעה העמוקה שהברית בין הברואים הופרה.

הידיעה הזו לא היתה נסתרת כל חיי, תמיד ידעתי שזה ככה, 
אבל העלמתי עין.
כמה נוח.

עד שגופי שלי "בגד" בי.
לפיכך ניתן להבין שהמניע הראשוני לא היה מוסרי כלל וכלל, הוא היה אנוכי. 


הידיעה הפשוטה שזה לא טוב לי, לגוף, התעבתה בהכרה במה שהיה ידוע כאמור,
הברית הופרה ואני שותף מלא.

---

קיימת ברית בין בעלי החיים והצומח. אלה אוכלים את הפירות, לועסים וגורסים בפיהם את הצומח, ניזונים ואלה מופצים.

הברית הזו בין האדם לצומח גם היא הופרה - בגידולים חד-גוניים ובפגיעה באדמה - הרעלתה וזיהומה.

גם הברית בין בעלי חיים מסוימים - בבחינת יחסי גומלין עם האדם,
מהכלב ועד הצאן,
העופות וכן הלאה,
מה שמכונה "ביות", 
גם היא הופרה.

הופרה ברגל גסה,
כהמשך ישיר להפרת הברית עם הצומח.
תוך אטימת לב,
מתוך חמדנות לשמה.

---

בני האדם מפרידים את עצמם משאר הברואים.
נעלים מהם לכאורה.
בני אדם מפרידים עצמם מבני אדם.
נעלים מהם לכאורה.

---

אנוש –
הגזמנו לגמרי.

אותה חמדנות שאיננה סופרת את העוול והפגיעה העצומה בברואים באשר הם,
שאיננה סופרת את הכאב והסבל של בעלי החיים הנולדים לשחיטה "הומאנית",
היא החמדנות שמצדיקה כליאת בני אדם
רק בגלל צבע עורם,
או מוצאם 
או תעודת הזהות שלהם.

אין הבדל.

---

העם הזה – היהודי , שהלך כצאן לטבח,
מרשה לעצמו להקים מחנות ריכוז.

ישראל הקשב ושמע, הקשיבו ושמעו, נקשיב ונשמע –
לא נוכל להמשיך לנגוס בזכויות בני האדם שחיים בקרבינו עוד לאורך זמן.

שהרי
הדם המטפטף בזוויות שפתינו
נקרש לחומת עוול ואיוולת,
נדבך של עוול על נדבך של איוולת.

וכפי גובהה של החומה,
עשוי לבוא הצונאמי המתאים
להיות גבוה יותר

להפיל את סכרי הטמטום
ולשטוף בבת אחת את הכל,
אל מישורי השכל הישר.

אמן.

---


תודות