יום שלישי, 28 בינואר 2014

לא לשכוח לסלוח

לכבוד יום השואה הבינלאומי אני מבקש לומר כמה דברים
כמי שהוא נצר לניצול התופת, כמי שגדל וחונך אצל ניצולת אושוויץ,
שנזכור שהשואה היא כללית, לא יהודית
שואת כל אזרחיה

הצוענים והשחורים והיהודים וכן הלאה...
והשואה האישית איננה השואה הלאומית
וטוב שנזכור שהשואה היא עוד קצה של התנהגות אנושית
ההולכים והמוליכים צאן לטבח

לכבוד יום השואה אני מבקש לומר שאיני מבין דבר
וגם אתה לא וגם את - אף לא דבר
ועדיין יש מי שהרב או איזה אדם
ששווה להיות עושה דברם

כמי שהיה בשואה יום יום שעה שעה
קורבן נצחי חזיר טמא בממלכת ארמונות הגזע העשיר
שהאימה נוכחת רגע אחר רגע ודקה אחר דקה
כמי שחווה את השואה ילדות והתבגרות

אני מבקש לומר לעולמות העליונים ולעולמות התחתונים
הפסיקו את השואה שלא פסקה מעולם
הפסיקו את מחולות הטורנדו האלה שרק עוברים מכאן לשם.
לזכור לזכור. לזכור לסלוח. לא לשכוח לסלוח.

---

תודות.

יום ראשון, 12 בינואר 2014

טובת הילד א

"בית הדין: כפיית ברית מילה - טובת הילד". (בית הדין הרבני כמובן)

בתרבות בה אנו חיים, קיים בלבול בין דת ודמוקרטיה,
אין הפרדה בין כפייה אילוף ושטיפת מוח כערכים מקודשים לבין חינוך במובן של לווי, תווך ודאגה לטובת הצאצא.

מבחינה היסטורית אין ספק שהיה צורך בברית המלה על מנת להפסיק את מנהג הקרבת הבנים לאלילי התקופה.

בזאת ניתן לראות בטקס הזה ברכה גדולה.

נכון היה בהחלט להשאיר איזה טקס סמלי,

הקרבת קורבן סמלי על מנת שיוכל לעבור בהסכמה,
לאורך לפחות כמה דורות.

אלא שיש כאן רבדים נוספים:
סימון הילד באופן הזה

משייך את הילד כחפץ - להוריו ולתרבות בה הוא חי.
שיוך זה נעשה לכאורה לטובת החברה והקהילה
ומוצג כלפי חברי הקהילה כאילו הוא 
לטובת הילד.

לכאורה לטובת הקהילה והחברה

מכיוון שזה לא לטובת החברה והקהילה באמת,
זה לטובת הנהגת החברה והקהילה,
לטובת הרודן, המנהיג,
זהו כלי ממדרגה ראשונה,
אם ואב שמסכימים להקריב את בניהם
על מזבח החברה בגיל שמונה ימים
יסכימו להרבה יותר מזה בגיל שמונה עשרה שנים.

ההדגשה על מצוות האב למול את בנו גם היא מכוונת,

האב, הזכר הוא באג'נדה הזו -
משייך וכובש לעצמו את הנקבה,
את האשה, הוא מקבל אותה מאביה -
אליו היא שייכת עד שניתנת לאחר
לטובת רביה וכן הלאה...
ומאחר שהיא רכושו,
אין לה מלה בעניין הזה של המצווה שלו.

כך מתקיימים שני היבטים של אותו עניין:

הילד ואמו שייכים לאביו,
הגבר שייך לקהילה ולחברה
כלומר כפוף למישהו מעליו -
והכוונה למישהו בשר ודם לאו דווקא אלוהים.

זוהי האג'נדה עד היום.

אל תטעו לחשוב שמשהו השתנה,
זה גם לא ישתנה עד שלא נתבונן בגובה העיניים
אל ילדינו ונלמד מהי טובתם. 
מהי טובת הילד?

האם טובת הילד היא מה שאימנו אותנו לחשוב?
שנטמנו האמונות האלה במוחנו,
בדבר כפייה כדרך שנמצאת לטובת הילד.

טובת הילד אינה הריון מלא חרדה והיענות אוטומטית למערכת בריאות מסרסת ומטמיעה חוליים לרוב

רק מעצם כך שאופן פעולתה לעולם הוא כפייה.

טובת הילד איננה לידה שאיננה בביתו.

טובת הילד איננה הורדת הערלה מאיבר מינו.


טובת הילד אינה האכלתו בתחליפי חלב אם.

טובת הילד איננה שליחתו לבית התינוקות ולפעוטון, לבית הילדים ולגן הילדים, לבית הספר ולצבא.

טובת הילד היא מדינה דמוקרטית על פני יהודית.

מדינת כל אזרחיה על פני מדינת כל יהודיה.

טובת הילד היא טובת הבוגר, 
טובת הילד היא טובת ההווה
המצטרף כתצרף 
להיות שובל החיים.

---

תודות.

יום שבת, 11 בינואר 2014

משיכה מינית - תשוקה מינית

מהי משיכה מינית? מהי תשוקה מינית? האם יש קשר בין השניים?
משיכה מינית היא אותו מקום בו הנפש נמשכת לאפשרות הקשר הזה של הנפש עם אחדותה דרך הפן הגופני.
כך, בעת קיום יחסי המין מתאחדת הנפש עם הבריאה דרך בן/ת הזוג. התאחדות זו באה לידי ביטוי למשל בעת האורגזמה, שם למשך זמן קצר או ארוך יותר האדם "נעלם" אל תוך חווית העונג.
מכאן, שכאשר עולה משיכה מינית בין בני אדם, למעשה משיכה זו היא לאותו מקום של אחדות.

כל אחד מבני הזוג אם כך משמש כנציג הבריאה, נציג שדרכו מתממשת האחדות דרך אהבת הגוף.

תשוקה מינית היא אותו מקום של כיסופי הנפש למשיכה מינית הדדית.

בעוד המשיכה המינית מופנית כלפי אדם מסוים, התשוקה המינית איננה מכוונת לאדם אלא עולה מאליה.
בהיבטים אלה של משיכה עולה התשוקה וסוקרת בסריקה אוטומטית אחר האדם אליו תתפרש התשוקה - זו הכללית.

האם משיכה מינית היא בסיס לקיומה של מערכת יחסים?

בהחלט.

יש מערכות יחסים שמושתתות אך ורק על משיכה מינית. אפילו מבלי לממשה.
קל וחומר אותן מערכות יחסים שעיקרן הוא המשיכה המינית או הקשר המיני.

האם אנחנו יכולים לחוות משיכה מינית לכל אחד, כולל בן זוגנו ?

בהחלט כן. 
מעבר לכך אנחנו יכולים גם לחוות אהבת אמת כלפי כל אחד ואחת.
כולל בן זוגנו.

או שמשיכה מינית הוא משהו ששמור אצלנו לבודדים מסוימים?

על פני שמור לבודדים מסוימים, בוחרת הנפש לסווג גם את הקשר הזה המיני לראוי או לא ראוי.

בחירה זו של הנפש עולה מתוך אמונותיה.
מתוך תפישות מוסריות או מתוך היבטי עכבות פסיכולוגיים או מתוך תפישת הנפש את הזולת.
כאן, כאשר אמונות מוסר ונורמות חברתיות-תרבותיות, מופנמות היטב, הרי שעשויה התשוקה המינית להיות מתועלת למשיכה אך ורק כלפי בן/ת זוג אחד.

האם משיכה מינית שחוויתי אל בן זוגי בתחילת הקשר יכולה לחלוף לבלי חזור?

בהחלט יכולה לחלוף.
עם זאת, אותו מקום בו המשיכה המינית מתהפכת או קטנה איננו בהכרח "מכת גורל" אלא חלק מתהליכי משיכה ודחיה או אותה התפעמות המחייבת פעימה.
מכאן, שגם אם מתאמצת ככל יכולתה לדחות מעליה כל משיכה מינית כלפי אדם מסוים, זה שמושך אותה כל כך מהפן המיני, עדיין יכולה לזכור שהתנועה הזו של משיכה ודחיה עולה כגל, וכך מקפלת המשיכה בתוכה פנימה היבטים של דחיה ולהפך, מקופלת בתוככי הדחייה משיכה עזה.
כאשר מבקשת לברר מתוך אותו מקום של תנועת קירוב הלבבות וריחוק הלבבות, יכולה לראות שגלים אלה עוברים דרכה בעוד היא אינה זזה.
מתוך עמדת התבוננות זו הבוחנת ברוב עניין את גלי ההתפעמות העוברים דרכה, במובן הזה התפרשות ובלימה, או מהות ובלי מהות, או משמעות וחוסר משמעות, חשה את הפעימה ויודעת מתוך תבונת הלב (לבה הרחב) והטבת המבט (עיניה הטובות) שלעולם אותה משיכה מינית או דחיה מינית מייצגות דיאלוג של הנפש עם הבריאה - דרך הגוף.

דיאלוג שמתייצג דרך מי שהוא אהובך
. 
שניתנה לו הזכות הזו מידי הבריאה לייצג אותה בפן הזה הגופני, המענג. 
וכאשר הוא ממלא את זכותו זו הרי הוא עצמו מזדכך מתוך קבלת האהבה הזו הגופנית מידי הבריאה – בדמותך.
כאשר איננו ממלא זכות זו, או כאשר את עצמך אינך ממלאה זכות זו, עשויה הבריאה לשלוח את השליח המתאים ביותר על מנת לעורר את התשוקה הרדומה על ידי כוח המשיכה.
זה שבני הזוג טורחים כל כך על הרדמתו, שכן עוברים גל של דחיה או של חוסר משיכה.

מקום זה של הסתר פנים, או של ריחוק מאינטימיות, במובן הזה כפי שהוסבר עיקר הריחוק הוא מאינטימיות עם הבריאה או עם האחדות, וזה הנמשל של משל היעדר או קיום התשוקה המינית, מצביע על צורך בשינוי מהסתר פנים להסבר פנים. זה הפתח.

כאשר מדברת על לחלוף מבלי חזור, לוקחת בחשבון שכל מה שחלף כבר לא יחזור.
עם זאת, התחדשות במובן הזה מדברת על הבנת המובן מאליו, ומתוך שמתבוננת במובן מאליו, למשל בהיבטים אלה של ריחוק וקרבה, מינית או רחבה יותר, מגלה איך אותה תשוקה מורדמת עשויה להתעורר באחת.

מכאן שעל פני התייחסות למה שחלף כבר, ולמה שיגיע, מתבוננת ברגע ומתמקדת בתחושתה בהווה.
אז, כאשר מתמקדת בתחושתה ברגע. ברגע זה ממש, יכולה לראות את מקור משיכתה אל הגבר הזה, וכאשר משתוקקת אליו מחדשת את העונג שבידיעת אהבת הגוף, מתאחדת עם הבריאה ומתמזגת עם עונג שלם. גופני, נפשי, מנטלי – אהבה.

---
אין זאת אלא שהמאבק הזוגי מיוצג על ידי הפן המיני. זוהי משוכה הממתינה לפתחו של כל זוג.
מודעות, אמון, כוונה ומחויבות העולה מתוך חיבה וחיוביות יניחו את הכלים להעלות את הזוג לקדמת הבמה גם כאשר צורכי הזוג שמים אחד או אחת מהשניים - תחת אורות הבמה.

---

תודות


יום רביעי, 8 בינואר 2014

גחמה


צודק אלקנה

הממשלה מקשיחה את עמדותיה, והציבור אכן נותן לה גיבוי.
ראש הממשלה ושר הפנים מונהגים ביד רמה על ידי האשליה הזו 
שניתן באמת להפריד בני אדם מבני אדם.

אלה שהסתננו, התגנבו, ברחו מגורל שאף אחד מאתנו לא היה שורד בו, 
שהרי אנחנו, בני העם הנבחר מפונקים עד בלי די.

אבי, ישראל שפרון לבית פיירניקוב -
רעב היה לחם חוקו עוד בטרם המלחמה הנוראה,
ובתוך המלחמה הנוראה גם רעב גם קור וגם סכנת חיים תמידית, 
זר לא יבין זאת.

האם אנחנו יכולים להבין את הזר? הנוכרי? 

או שנותרנו תפושים בתורת הגזע ולא למדנו דבר?
מבהילים את עצמנו שוב ושוב.

במקום לנצל הזדמנות פז ולאהוב ולכבד את הגר היושב בתוכנו,
במקום להציל נפשות ולאפשר למיעוט ליהנות מעיקרון הדמוקרטיה הנעלה מכולם -
לתת במה ומקום למיעוט,
אנחנו מתגלים בעירומנו ואין הדבר מפליא.

זה הכל חמדנות, 
זו ההסכמה לתורת הגזע.
זו ההפרדה בין בעלי החיים.
זו ההפרדה בין בני אדם.
אלה אוכלי הבשר 
ואלה אוכלי האדם.

וזה לא יעזור לנו.
כי החמדנות אין לה תכלית 
ואין בה שום שכל ישר.
כי על אפם ועל חמתם של המשלים את עצמם 
שיש כאן מישהו שהוא יותר, 
או שיש כאן משהו שהוא פחות, 
אין הדברים כך.

זה לא שזה קל.
אבל זה אפשרי.

ובמובן הזה התוצאה של ההפגנה הזו היא העלאת סולידריות 
גם אצל אלה שמאמינים שאין כבר סולידריות בלבם.

ובגחמה הזאת דיינו.
(אפילו אם זו רק התחלה...
---

תודות.

השכם להרגו

הסתכלו היטב בפניהם של הנערים שיצאו לטיול,
מבוהלים עד עמקי נשמתם והם מוקפים אנשים טובים.

על הצלת חייהם בידי ערבים עוד יבואו חשבון
חיש מהר יבואו להרגם תג מחיר - 

הקם להצילך השכם להרגו.

---

תודות



יום שלישי, 7 בינואר 2014

לעוף השמיים

בראש שרשרת המזון נמצאים האוליגרכים, המיליארדרים, הפוליטיקאים, הרודנים, המשוגעים והמטורפים. 
אחריהם מעמדות הביניים, הם כבר לא בראש שרשרת המזון אבל במקום די גבוה.
אחר כך העניים וכאן כל אחד יסדר לעצמו מי למעלה מי למטה, שחורים צהובים וכאלה שיש להם כתר בניב השמאלי התחתון או אלה שבריאותם לוקה בחסר.

הזכות לחיות ולמות איננה ניתנת לחלוקה ולסדר עדיפויות. 
לא אנחנו, בני האדם אמונים על הזכות הזו.

אנחנו לא אלוהים ואנחנו גם לא שטן, 
למרות שבהתנהגותנו אנחנו עושים כמיטב יכולתנו 
להיות אלוהים 
בפועל מה שאנחנו עושים מייצג היטב את השטן.

---

לא בידינו לברוא בשר ולא בידינו לשחוט בעבור בשר.
גם אם נדמה לנו שכך הוא. זה לא בידינו. 
גם אם שוחטים כל שלוש שניות אפרוח על מנת שגבירתי תוכל לאכול ביצה, או חביתה, אולי שתיים?
גם אם מבארים יערות על מנת לספק לבקר ולצאן די גרעינים על מנת שתוכל אדוני לנגוס בסטייק טוב, ככה, על האש.

זה לא ממש בידינו. אפילו שזה טעים.
כי אם זה כן בידינו – רק מכוח הזרוע – 
דיננו מיתה הומנית 
ובשרנו לעוף השמיים 
ולחיית השדה...
---
תודות.

פוחז

אשליית המדיה החברתית כל כך חזקה, 
עד שנדמה לו לאדם שאולי כאן קולו יישמע,
או שיקבל האגו את הליטוף הנדרש 
שאפשר יהיה לשחרר אותו מעט
את הפוחז.

---

תודות.

וכמוך לרעך

שלושה מניעים:
חמדנות
בורוּת
אימה

שלושה היבטים:
רכושנות
עוני
שררה

הנדיבות מנגד
והדעת מתרחבת אל המודעות
אל שכל ישר
ואהבת לרעך כמוך

וכמוך
לרעך.

---

תודות.

נרדמנו בשמירה

נרדמנו בשמירה. כמו אריק.
הפגנה של אנשים שמבקשים חירות. פרידום.
שחורים בכיכר המרכזית של העיר הלבנה פונים אל העולם ואומרים -
פרידום.
תקשיבו להם. זה לא רק ממחנות הריכוז. זה לא רק מהמכלאות.

הם זועקים את זעקת האדם הפשוט שמבקש שגשוג בדמות שקט ושלווה ויציבות וזרימה, ואהבת לרעך כמוך.
חירות מכליאת השונה בתוך גדרות והגדרות.

זה מה שמבקשים אנשים שמה שהם עברו בחייהם עד כה הרבה יותר גרוע ממה שיכולים בנינו המצוינים אפילו לתאר, ולא צריך לעשות על זה כתבות ריאלטי ולצחצח את הקושי לאסתטיקה מעוצבת על מנת לקבל פרס ראשון בעיצוב עיתונאי או איזו שטות כזו.

חירות.

העניין היחידי ששווה השתעבדות.

תודות.

חיות אדם

מי שמפריד בין חיות לבני אדם.
מפריד בין בני אדם לחיות אדם.
הוכחה ניצחת -
שאין להפריד בין בני אדם - לחיות.

---

שר הפנים שלנו הגבר גדעון סער,
שאוהב חדשות ומגישת חדשות,
עוד לא הפנים כמו רבים
שקרדיט לא לוקחים - מקבלים.
על העברת מבקשי מקלט לשוודיה,
הקרדיט לאו"ם
ולשוודיה.

---

אם ניקח את הרעיונות של ליברמן, בנט,
יעלון, ארנס ועוד כמה הוגי דעות מעמיקים
ונחבר אותם, אז נוכל לשלוח את הפלשתינאים
לאריתראה, האריתראים ילכו לירדן,
הירדנים לשוודיה
והשוודיות - להתנחלויות

שישתזפו עירומות על הגג,
דוד ממתין לשלוח את אוריה אל מותו.

---

תודות.

יום שבת, 4 בינואר 2014

מה בקשנו?

תאכלו בשר, ביצים, גבינה, חלב, שמנת וכן הלאה... ככל אשר תחפצו ... אני כבר אכלתי הרבה מונים יותר ממה שקצב לי הטבע - 
אינני מוסרי יותר מאף אחד אחר, 
אך אם לא מטעמים מוסריים אזי מטעמים בריאותיים 
ואם לא מטעמים בריאותיים, מטעמים אקולוגים.

כי רק מתוך האינטרס האנושי, לטובת בני האדם, הנעלים והמופרדים מבעלי חיים אחרים, יש לשמור על הכדור הזה.

ורק מתוך שמירה על הכדור אנחנו צריכים כולנו, בבת אחת להפוך להיות לא אוכלי בשר. בכלל. כלום.

זה ממילא קורה, ממילא פחות ופחות אוכלים בשר, פחות ופחות אוכלים מהחי.

ואין ממש ברירה. 
שהרי הטרוף הסרטני של עוד ועוד, חלבון ותרופות, עוד ועוד הפרד ומשול, טרור ואימה תוך כניעת העדר לנוכח הרחקתו משלום ושגשוג - באופן שיטתי, מדעי, עם דבל בליינד.
הטירוף הזה חייב להיעלם, יש להתחיל לכבד, את הכדור, האדמה, האוויר, את אחינו בני האדם, את ילדינו, את שאר הברואים.

אין כאן נבואת זעם, אין כאן אפילו נביעת זעם, יש כאן, בדברים שנאמרים שכל ישר המתבונן על טובת הכל על פני טובת האג'נדה שעניינה הוא מלחמה בפועל - ולא מדובר על אנשי הצבא, חיילים הם חיילים - אלא על המחזיקים את אמצעי ההפחדה קרוב ללבם.

כלכלת המונים על פני כלכלת פערים.
שכל ישר על פני טרור.
כדור הארץ על פני כדור תשעה מילימטר.
כדור הארץ על פני אקמול.
---

מה בקשנו?

תודות

מלבד האדם

אבל איך אתה אומר שאסור להפריד בין בני אדם לחיות
הרי בשרשרת המזון האדם נמצא למעלה
הוא אוכל - כל
את כולם
אין בעל חיים שיכול לעמוד מול האדם ולנצח אותו.
---

מלבד האדם
האדם עצמו יכול לנצח את האדם.
זה בדיוק המשך ההיגיון הזה -

יש להפריד גם בין אדם לאדם

בראש שרשרת המזון נמצאים האוליגרכים, המיליארדרים, הפוליטיקאים, הרודנים, המשוגעים והמטורפים
אחריהם מעמדות הביניים, הם כבר לא בראש שרשרת המזון אבל במקום די גבוה.
אחר כך העניים וכאן כל אחד יסדר לעצמו מי למעלה מי למטה, שחורים צהובים וכאלה שיש להם כתר בניב השמאלי התחתון או אלה שבריאותם לוקה בחסר.

הזכות לחיות ולמות איננה ניתנת לחלוקה ולסדר עדיפויות
לא אנחנו, בני האדם אמונים על הזכות הזו.

אנחנו לא אלוהים ואנחנו גם לא שטן
למרות שבהתנהגותנו אנחנו עושים כמיטב יכולתנו 
להיות אלוהים 
בפועל מה שאנחנו עושים מייצג היטב את השטן.

---

לא בידינו לברוא בשר ולא בידינו לשחוט בעבור בשר.
גם אם נדמה לנו שכך הוא. זה לא בידינו
גם אם שוחטים כל שלוש שניות אפרוח על מנת שגבירתי תוכל לאכול ביצה, או חביתה, אולי שתיים?
גם אם מבארים יערות על מנת לספק לבקר ולצאן די גרעינים על מנת שתוכל אדוני לנגוס בסטייק טוב, ככה, על האש.

זה לא ממש בידינו. אפילו שזה טעים.
כי אם זה כן בידינו – רק מכוח הזרוע – 
דיננו מיתה הומנית 
ובשרנו לעוף השמיים 
ולחיית השדה...
---
תודות

המבורגר

שזו הברית.
ואלה הבתרים.

משוחררים הבתרים, 
אלי ברית ללא בתרים.

ללא עגלה משולשת,
וללא הבטחת הארץ הזו, 
שכבר ניתנה לעם היושב בציון,
ועושה כל מה שלעיל ידו להעביר את הארץ הזו
לאחרים, נצמד אל הביתור, ההרג, הכיבוש והשלטון
נאחז בקרנות המזבח לומר שלי היא - 
כך הובטח.

ללא עז משולשת 
ללא איל משולש ללא תר וללא גוזל.

איננו זקוקים עוד לאלה, 
אין צורך במאות מליונים של בעלי חיים,
על מנת להקריבם לעולה,
והריר כבר מתייצר לו
אל ההמבורגר הבא.

---

זכות הארץ עלינו,
זכות החיים עלינו,

הברית כבר לא נדרשת לפגרים מבותרים, 
היא עודכנה לחיים מלאים ושלמים. 
ברית החיים.
---


שבת שלום.

---
תודות

אריק

ובעודי מלין על אבדן ההתלהבות האישית מהלאומיות, הפולחנים החברתיים והממוסדים, בא לא האריה, מלך היער לתבוע את עלבונו.

להראותני שהפולחן העדרי, מגיע אל האבסורדים המשעשעים עד אין קץ, ומיד מסתדרים הגורים לרשת את המורשת ולהיבהל נוכח גוויה מונשמת ההולכת אל מותה.

מנהל בית חולים, לא פחות ולא יותר, 
מדבר ברצינות תהומית על הפציינט שנלחם בעוז במחלתו, 
בעוד בפועל, הגיבור הזה מצליח למות חרף הטיפול הרפואי. 

מסתבר שגם מיטב הטכנולוגיה והכימיה לא יכולות להחזיק את הגוף. 
האיברים מסרבים.
הגיע הזמן. 

עולה הסתייגות מהפולחן הלאומי סביב הגסיסה האטית, 
והתקשורת שבזמן האחרון מתחוורת להיות לעומס מיותר על האדם, 
עוקבת בדאגה אחר התסריט הידוע מראש. 
אדם עוזב את גופו.

על אפכם ועל חמתכם הוא עוזב. זה הכל.
ועל אפכם ועל חמתכם הוא יהיה קבור לצד אשתו רבת הפעלים, באחוזת האצילים שלו. 

נוח בשלום על משכבך אריק, תראה להם מה זה. 

---

תודות

אלימות

טוב לה ליד הסוטרת לדעת מראש 
שהכאב הפיזי המובטח לה 
יהיה כרוך בידיעת הלב 
שזה רק לכאורה 
שאפשר לקנות או לכבוש 
שהרי
אהבה 
אפשר רק לקבל.
והקל ביותר זה לתת.

תודות