יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

התבואי? התבוא?

אל נפלאות האל הטוב והאדמה הצחיחה בה זורמים פלגי מים / אל האנרגיה הירוקה הזוהרת מעצמה והשמש החמה והצללים מתחת להרדוף והנחלים / אל הפרידה מהשנה האחרונה / אל ארבעה עשר יום של מצב הכרה של מצב תודעה של אלוהים יודע מה / אל הילדים הגדלים משנה / אל החברים המתבגרים לשנה / אל כל היופי המיטהר הזה / ושיחה עם אהוב ושיחה עם אהובה / ויושבים יקרים למפגשים של אהבה / אל עירום ועריה ודמויות משתנות לאורך הצללים / אל הצלילים והמנגינה וצחוק פרוע ושירה / אל הטענת מצברים להווייה / לחווייה.

חברים.
כל העולם. חברים.

--

הריני מזהיר הריני זוהר זה הצומח והמים והאנשים והאלוהים.../ וכבר מתגעגע עוד לפני שאתמול המחר הווה / ואין לם גבולות לשמיים שם
צפרים עננים ועדיין / אדם.

---

ומי אשר חפצה נפשו - בנפש חפצה.
בכל עת, בכל שעה,
ערוץ פתוח
בתודות
קד לפארק הירדן.
גם השנה.

---

התבואי? התבוא?

---


תודות

יום שבת, 30 באוגוסט 2014

שעתוע

אמרת לי - אתה מאלף מילים רציני.
התאלפתי מיד בצחוק פרוע
פרא מוּפְרָא מִּתְפָּרֵאַ פראי
תעשוע שעתוע

---


תודות

והרוח

אתה לא מבין בכלל זה רק נדמה לך שיש מה
אתה חופר ומחפש זהבים אצל אמא אדמה

אוויר חסר לך מתוך המבט החסר מתוך החוסר במבט
מים מתאדים לחיותם ומתקבצים להיות עננים ואדוות  

עפר היית ואל עפר תשוב אש בחליפות שלדיך 
בגד גופך הוא כסות קיומך ואתה עירום מאין כמוך

לא מסכים לא להסכים לא ומסכין להסכין
במעופך אל שורשים 
בחתירת משוטים

יש אש. איש יש. 
איש אשה יש אש. 

והשיח?
והרוח?
---
תודות.

יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

תועלת

 ואם אין תועלת בדבר?
ואם אין תועלת בדבר?
ואם אין תועלת בדבר?
ואם אין תועלת בדבר?
ואם אין תועלת בדבר?
---
לא אצחק ואשמח? לא אהיה ברגע זה ממש?
לא ארגיש איזה דבר? לא אקום מחר?
---
אם אין תועלת אין זכות קיום לאיזה דבר?
ומה בדיוק אין בו תועלת למעט מוות אכזר?
היכן בדיוק התועלת בבעלות על איזה תכשיט?
מי המתועל ומי המתועלת לתועלת האישית או האנושית?
האם זו מועילה גם לכדור הזה שאנו מסובבים בו על כל הראש? 
להאמין לאשליית התועלת כאג'נדה לפעולת היומיום בלי לחשוש.

בעוד בלא שום תועלת ממשית אנחנו מתבוננים בשקיעה
ומדמים שזו זריחה 

ונוכחים כמו צבע אדום,
שהוא עצמו אינו מוצא שום תועלת בעצם נוכחותו
ועדיין אדום.

---


תודות

תוד(ע)ות - מסע בתודעה


מה זה מסע בתודעה?


ראשית זהו סוג של טיול.

אפשר לקבוע מראש את מטרת הטיול:
אני רוצה להגיע למקום של שקט, לגלות מה עוצר אותי, לקבל אומץ, לגלות מה השינוי הנדרש, להרגיש
וכן הלאה...
עם זאת גם מסע ספונטני יניח את התועלות שלו.

המסע אינו רק מסע לשם תועלת,

אלא גם (וחלק אומרים בעיקר) לשם החוויה וברגיל עולות חוויות רגשיות חזקות
בעת שהנפש מנווטת בתוך תודעתה
וחופשית בתנועתה
בתוך גלקסיות דמיוניות לחלוטין, שנתפשות כאמת שלמה בדיוק כמו בחלום.

מה תפקיד המלווה?


המלווה, שהוא במקרה זה הכותב כאן,

תפקידו לשמור:
על הטרנס שאליו האדם נכנס - כלומר שלא יירדם,
על בהירות המראות ועל אישור הדמיון
ועל הנהיגה במרכבת המסע במובן הזה של הימנעות מתהומות ובורות מיותרים.

יש להדגיש שהמלווה הזה קשוב כל הזמן למדריכיו שלו

ולעתים פועל ממש בתוך המסע על מנת לאתגר את האדם מול עניין עקרוני.

איך זה מתבצע?


הנך מוזמן לשכב כאן ולעצום עיניים,

אבקש ממך לתאר את מה שאתה רואה
בעודי מעביר את ידיי מעל ראשך ומעל גופך בנקודות או באזורים מסוימים.

פרוטוקול העבודה איננו נוקשה, הוא קיים כרעיון כללי.

למשל, מגע או אין מגע, יש שהאין מגע גדול עליהם, התחושה חזקה מדי,
אז, המלווה שם את ידיו על הגוף עצמו
כמובן באישורך.

אט לאט הנך נכנס למצב הכרה אחר.

מורחב, הדמיון נפתח אל נוכח המראות והצבעים והקולות והטעמים והתחושות והריחות.
מה שמתרחש בתוך המסע פנימה מאוד ייחודי ופרטי ולכן אין כל צורך לתאר.
יחד עם זאת ניתן לומר שיש כמה קווים דומים -
חיות העוצמה והיו כבר תולעת ודולפין ועקרב וינשוף ואייל לוויתן ודוב ועוד ועוד.
סמלים שונים, תובנות ואירועים שמתרחשים במסע,
חקוקים היטב בלב האדם- גם כי הם יחזרו לתודעתו הרגילה בעתידים הקרובים לאחר המסע וגם כי הכל מאוד חזותי.

המלווה הזה, הכותב כאן, מקבל הדרכה מדויקת לעניין זה מצוות שלם של מדריכים שיודעים לתת הנחיה ברורה של כן ולא.

אלה גם מציעים להתחיל לחזור אל המציאות כאשר האדם קיבל כבר את הכלים הנדרשים לקפיצת המדרגה שהוא מחפש אחריה.

אז, לאחר החזרה למציאות, חוזר האדם למצב ההכרה הרגיל - הערות.

בחודשים הקרובים, בעלי הברית מהמסע והמסע עצמו יהיה נקודת מפנה בשורה של נושאים - רובם לא נתפסים כלל כקשורים למסע.

---


חוויה - כלים - שינוי - הודיה.


---


לעתים קרובות יש שימוש בתהודות אנרגטיות ספציפיות בעת המסע, שמונח חותמ על מקלעת השמש למשל, או ביד ימין של המלווה, בעוד שמאלו מונחת על המצח או מעליו - וכן הלאה כיד הדמיון והתודעה.



---


תוד(ע)ות.


יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

חלום

ועכשיו דממה / כך האדמה / אז עפתי והגבהתי עוף אל מעל עננים ושמיים / ונסקתי אל על מעבר לכוכבים ולמים / גלקסיות צחקו אלי בשנתן / ירחים ככדור נרדף ילד קטן / והמשכתי אל על - אל אללה ויאללה

דממה היא אמרה אדמה / אז עפתי אל הפעם הראשונה בה הולך / פעם ראשונה שאפשר שאחזור ואפשר שאלך / ראיתי את חיוכי הפיתוי ואת מזימות האהבה מסתבכים / שמעתי את קולות הילדים טופפים עקבותיי בחול ההרים

ובטרם תבוא הדממה, דיממתי מאדים / עכשיו אדמה צוחקת את החיוך המריר / לא אוכל להיות אפילו עוד פעם אחת זהיר / אינני כאן אינני שם אינני בכלל נכוחה / זכור אהובי את החיים צחק במעופך

כבר לא זוכר דבר / כבר לא זכר / כבר לא חשוב אתמול מחר / כבר זה מכבר / כמו אי אז בעבר / לא נותר מה לומר / לא נותר דבר / הוא אמר / כך סיפרת מכה בלבך המר / צר לי יקירה כבר מאוחר

השמש לא ברור - השמש לא כדור - הבטחת הקשת איננה צבעונית - קשת הרגשות הפכה אפרורית -
הוא נהיה קצת סמיך החלום - שמא אתעורר לעוד יום - או אשקע בינות שרעפים - חומר טוב - כך אומרים

תודות


יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

תהילה


שאל ידידי הקרוב מה עובר עליך 
ממתי זה כך ולמה אתה  רך

איך ידע להרגיש בזאת איננו יודעות
כל נשותיי הפנימיות ללהגן מתכנסות

                                                                                                                                                   
לדון מה קרה לי לגבר שהלך ולא בא
לשד גבר הפסיק לספק הסחורה


זה היה משונה לחשוב כמו אשה
להבין בינה להיות אדמה אדומה

אבל די, 
זה בסדר, 
מוריד את חותמ תהילה.

---

תודות

שיר יקירה

שיר יקירה לא נדרש להבנה כלל וכלל
תפאורת יד קלה מלבישה צבעי ארגמן

אם רוצים קצת שמיים הרקע מותכל
עננים ירכיים הרי לך קריצת האמן

זה שרוקד וקד זה אותו האחד

זו שמבקשת צעדים אל תוך סוד הסד

לא צריכים להבין דבר וחצי דבר
אין מה להבין רק לנשום ולחוש את הרוח

לחייך אדמו אהבה מתוך סומק טבעי ותפוח
תבונתך לא נדרשת היום לא נדרשת מחר

---

תודות.


בתולות

שהיד יקר,
כדבר גבר אל גבר, או אב וסב אל נער מתבגר

אל תאמין להם
זה לא גן עדן.
שבעים ושתיים בתולות זו צרה צרורה.

זה ממש גיהנום.

המון רעש; וריבים; וכל מיני רגשות והרגשות ובוא נדבר ובוא תקשיב, תהיה רגיש תהיה סימפטי תהי כזה או אחר


שבעים ושתיים למען השם....

גיהנום של ממש.

---

בחר אשה, בתולה או לא זה כבר טעמך

אהוב אותה הרבה יותר משבעים ושתיים...
זה גן עדן.

---

תודות


יום ראשון, 17 באוגוסט 2014

למי?

שאלת בסנטר מורם
למי זה השיר נכתב?
זה שנקרא 'אגן'

אמרת כי עכשיו
רוצה שיהיה אלי,
שיהיה שלי, שיהיה עלי...

אפשר שגם בעבורך
או אל כל אהובה שהיתה
ואלו שעוד לאחר לכתך

ואפשר שבעבור התנודה התהודה
תהילת הנקבה נקבת האדמה

באו מילות של תשוקה לחולל
לא אבקנים הנני ואף הרוח איני

לא האור ולא הצל
לא אורי ולא צללי

אני איני
למי?

---
תודות


יום שבת, 16 באוגוסט 2014

זו הגזירה

ככה באה והביאה 
אור ועדנה וריח אדמה

חוללה מחולותיה חוללה מחילות והיתה שם מחילה
במרוצת ההווה אליה קדה ממש משתחווה

אשה שכזו מפקידה המושכות הכרכרה
בזה שמתכשף אל רחמה

סגולותיה נאלמות לא מסכימות 
מסתגלות 

והחיים כולם פרח אחד וניצן של יסמין
ושתי רגליים ערומות במי הזרימה הקצובה

במעופה בתבונתה בעדינות מבטה
על אפה ועל חמתה, על אפך ועל חמתך 

במעופך בתבונתך בעדינות מבטך
גם את יקירה לאהבה ראויה

זו הגזירה, זה החסד זו ההסכמה
על כך תודות על כך הודיה 

---

תודות

יום שישי, 8 באוגוסט 2014

אין לך השפעה

כאשר את מחפשת סבות
לבוא בטענות אל עצמך
או כלפי משהו בעולם,

הכל נמצא במטווחי ידך.
ממש קרוב.

אין כל צורך להביא אבנים ממקום א' למקום ב'
על מנת לנהוג סקילה עצמית.

קחי את אותה תנופה של חיפוש אחר הוכחות - 
ומצאי הוכחות לאפשרות
להעלות הודיה עמוקה ופשוטה
 
על המובן מאליו.

שכן על המובן מאליו אין ויכוח.
אין ויכוח על כוח המשיכה;
על עונות השנה;

על בקר וערב;
על נשימה ומזון;
על חיים ומוות.

על אלה גם ברור שאין לך שום השפעה,
גם אם תרוצי מאוד מהר או תקפצי בכל כוחך 
לא תשני את מסלול כדור הארץ כלל וכלל.
מכאן, כאשר מבקשת לחקור אחר הדברים כפי שהם
מתחילה במובן מאליו.


מה בין קבלת הנסיבות והפסקת המאמצים לשנות אותן
?

קבלת הנסיבות האולטימטיבית
 
היא קבלת הרעיון שאין לך שום השפעה,
לאחר שקיבלת את הרעיון הזה 
למשל, שאינך יכולה להשפיע על הזריחה או השקיעה
במובן של סיבוב כדור הארץ 
את יכולה להמשיך להתאמץ לשנות את מסלול כדור הארץ 
או לנסות לשנות את העובדה הברורה שאין לך השפעה.
זה לא משנה, אין לך השפעה.

כאן, גם אם נדמה לך שבזכותך העולם יפה יותר
או שהעולם גרוע יותר 
אין בזה שום שמץ של אמת,
אלא בתפיסתך אַתְ אֶת המציאות 
תפישת כזב בבסיסה,
כזב במובן של האכזבה המובטחת 
נוכח הרף שאת מציבה לעצמך 
לשנות את העולם.

מכאן את מוזמנת להתבונן איך דרך המובן מאליו,
מה שנותר זה להודות על המובן מאליו.
 
והחמלה אם כך מרפדת את מצע הנפש 
בבואה אל שערי האמת
הניבטים אל עיניה
 
כשהיא מתבוננת בגובה העיניים אל עצמה 
ללא כחל ושרק, ללא זיוף 
בשיח שהוא כולו פנימי.

---

אם מתבקשת עוד הרחבה 
טוב לציין 
להיכן לקחו אותך 
המילים האלה.

---

תודות


יום חמישי, 7 באוגוסט 2014

חמלה

לא תוכל לבוא חמלה אלא אך ורק אל הנסיבות כפי שהן.
חמלה היא ההכרה שגם אם זרת שמאל שלך עקומה - זו הזרת שיש לך.
חמלה היא ההבנה שלקבל את הדברים כפי שהם,
עם כל כמה שהדימוי העצמי עשוי להיפגע
או שיש בדברים כפי שהם עוול או טיפשות -
עדיין קבלתם כפי שהם באופן מלא מעלה אנחת רווחה.

שכן אז ברור מעל לכל ספק שהשפעתך על העולם
לא רק שואפת לאפס אלא היא אפס מאופס מלכתחילה.

אמנם נדמה הדבר כאילו יש לך השפעה בהזיזך אבן ממקום א למקום ב.
עם זאת כל אבן שאת מזיזה - מראש זה תפקידך היה להזיז אותה.

ומתוך ההבנה הזו עולה הבנה אף עמוקה ומשחררת יותר
השפעתך היחידה היא על מצב רוחך.

לא מצב הרוח, הרוח מנשב אם תרצי או לא,
אבל מצב רוחך.

כך, שאת מעלה הבנה, חמלה, קרבה ואהבה אל עצמך
חרף הנסיבות ולטובת כולם.

---


תודות.

יום שלישי, 5 באוגוסט 2014

שלום?

עכשיו כבר מותר לבכות על המתים?
על משפחות שלמות שנמחקו מעל פני האדמה

עכשיו כבר מותר לבכות על החיים?
שנותרו מאחור אבלים וכואבים

עכשיו כבר מותר לבכות או שעדיין לא?
האם הבכי והקינה עדיין מעשה בגידה


עכשיו כבר מותר להיות האיש החפץ חיים?
או שמא עדיין הקרבנות נדרשים למזבחות האוולת
 
עכשיו כבר מותר להיות אוהב ימים?
ימים ולילות ואגמים ומים חיים זכים וצלולים

לאהוב ימים לראות טוב - מותר כבר?
בכל אשר נפנה לבחור לראות רק טוב

עכשיו כבר אפשר לנצור לשון מרע?
ללמד זכות על החסד והחמלה

לחשוק שפתיים מדברי מרמה?
לומר מילים טובות ולהלל

עכשיו כבר מיד לסור מרע?
לעשות טוב

ולבקש
ולרדוף
שלום?

---


תודות

להקצין

מלחמה ושלום
חרא ופרחים

יש בעיה קשה מאוד לצאת למלחמה על השלום.
אבל ממש בקלות אפשר לצאת למסע לשלום, 
משא השלום קל מאוד
חיוך והושטת יד פתוחה ואוהבת

זה לא שייגמרו למחרחרי החרון והמדון 
מצעים להנביט שם עשבים שוטים.

זה כן שבעידן האקולוגי, הראיה האקולוגית, 
אפשר להפיק מהעשבים השוטים 
כמו מכל חרא - זהב אורגני.
מלאו את הארץ בפרחים.

מערכת החינוך
אנחנו מגייסים את הילדים לצבא כבר בגן הילדים,
על מנת שבגיל שמונה עשרה יסכימו להרוג ולהיהרג. 


הקצנה

ראיתי חלק מכתבה של רוני דניאל על קורס קצינים.

'הסבה שאנחנו לא מביאים יפנים להלחם בשבילנו
היא שבמצב של סכנת חיים הם ייעלמו.
אין להם את צדקת הדרך.
פה תקבלו את צדקת הדרך'

כך נואם אלוף משנה מפקד בית ספר לקצינים.


---

קצין אחד עתידי דיבר בגלוי לב. 
הוא מעוניין בחוויית הביחד של לוחמים. 
זה המניע. 
על זה אפשר להלביש צדקת הדרך של כל רעיון 
או סתם טמטום ועוול ואיוולת שאין להם שעור ותוחלת.

לך תהיה חלק מקבוצת כדורגל.

---

מה שמעודד זה שזה לא מובן מאליו. 

שצדקת הדרך איננה מובנת מאליה, 
שיש להחדירה בחיילים 
להקצין חיילים לקצינים

---

תודות