מבראשית

תראה.
תשמע רגע.
תקשיב.

ובכל אשר אתבונן יפי פנייך בא אל מולי ואת הרי לצידי.
בכל אשר אלך אראה. וזה בקשר ל - תראה.

והרגע נשמע. הדיו הווים עצמם בפעימות
פעימותיו מהדהדות. 
שומע רגע.

מקשיב.


הרי לך דממה.

וכשבאה הנפש להדריך את זולתה, לדרוך אותו לראייתה.

ד
מ
ו
מ
ה.


אהבתה וודאית, בדיוק כמו ימות האחרית. ולפתע ראשית.
מבראשית.
---

 [ש.ל.א.]

חליפות

ואז הולבש הפחד בחליפותיו
פסיעות מהוגנות עדי שבילים מסומנים

בם לא ידבק הרפש אל רגליו

והקהל בשתי גדות מריע ומסכים

שאם השכילה נפש להתפתות לאהבה
הרי היא מבוהלת מעצם רגשתה

שחליפות פחדיה מחליפות זמנה
ומה שהיה מעולם לא היה

והבגדים מהודקים היטב
שומרים את הכאב

שמא ימצא תחושות ויערום
חליפותיו עירום.

התיזי

התיזי 

הדפוס

לרסיסיו

עכשיו

הביטי
אנוס

לבך

נאהב

אנוס 

אל 

זרועות

ממך

אל 

את

אל על ובכלל

---

תודות

[אל תוך "שירים לנפש אהובה" שיבוא יומו להאיר]

מסתמא

סונטה אסנוט בך / שוק על ירך 
סך הכל גם אסוך בך /  למגינת לבך 

לעולם לא תביני / הננך מרגישה 
לעולם לא תרגישי / איננך מבינה

ארקע אל הרקע / מנוחש הצופה / כי אין כאן לפתע 
זה הרגע הזה / בו מפתן שער פתח / מסונט מסתמא




---

תודות

[ אל תוך "שירים לנפש אהובה" שיבוא יומו להאיר]

המון מילים

ראי איך ארמונות הפחד והשררה
ואת עדיין מתרעמת
מופרית ומופרת שאיפה נשיפה
בלהיטות חמה יוקדת

ראי כיצד לקחת לעצמך את כל האהבה
ולא השארת דבר בידי בריאת בריאה 
התבונני אל מחוזות השקט והמוות
חומות בצלם דמותך המדומיינת

פוחדת את מן החיים שמא תפסידי מוות
לא צלם אלוהים אין לו הצלם ואין בו דמות
אך לך אהובה גם צל ואור וגם דמיון ומציאות
הכל לכבודך הרוח עתים נושב ולעתים נושבת

לא אוכל לחכות לך לא אוכל להמתין
מתנותיי ניתנות לך מבלי להבחין
קחי מושכותייך אחור ועצרי
מי את ומי מי ומי הוא אני

ראי איך צללי האהבה היוקדת
מאפשרות נשימת לשון ברודה
ומים חיים אצלך מושקת קשת
ריצוד אורות עולצים חדווה

כאן ושם עכשיו ואז
פתפותי מלמולי אהבים
הכל גלוי וסמוי ועשוי ובזוי ומצוי ורצוי 
הכל מוגז ומותז ומושחז הרז
פחד 
הוא
רק
המון
מילים.


---
תודות

[ אל תוך "שירים לנפש אהובה" שיבוא יומו להאיר]

קצת

על קצות האצבעות

עד קצות האצבעות 

עד קצות הקצוות
ועוד קצת

מה זוכרת ניקבה בבואה 

לפלס את דרכה אל האין?
מה נראה לעינייך ומה למראה -

מהו שאין לו זֵכֵר או שֵם?

הציצי מעבר לחומת מבטייך

על קצות האצבעות

עד קצות כל הקצוות
ועוד קצת 

אל הסגול
שמתהדרים קוצייך לעת קיץ

אל אוושת הדממה 

והקָנִים הקָדִים 

לכבודך.

 [ש.ל.א.]

חכי חכי יקירה

חכי, חכי יקירה עד כאן עכשיו הווה

רק הסרנו את האבן מעל הבאר

מי יודע מה יש במעמקים

ללא פחד.

הרגישי את הרטט

הוא עכשיו

הרגישי

איך נוכל לחזות בכל פלאי החיים

אם לא דרך פריזמת האהבה

האפשרית

לא אגדות הבלות רומנטית אוזקות  לך אזיקים
כך חרדה משמשת כשוט יעיל

להוליך אריות בסוגר

ונמרות כבנות יענה

אז נדרש אומץ נדרש לאהבה

וה

אהבה עצמה

באר מים חיים

צלולים

נובעת  

כמעיין

המתבגר

שמא

יעף יופייך מתיעף אתך במעופו אחר
עונות השנה כעת חיה היא עונת עתידך היא עונת העבר
ראי למרות הכל עכשיו הווה את הווייה ללא משוא פנים
הווה את הגילוי עת גילך ושמחתך במחול יוצאים

דלגי בתנועות ארוכות אדוות דיונות וחוף
בקשי אחר סערת השלווה ואינך חסרה דאגה
שמא אהבה תחמוק אלי צללים בינות עלווה ונוף

שמא יתאחדו עתיק ומתחדש להיות עכשווייייייים
בצעדי מחול מכאן לשם ומאז לכאן
דברי הדברים ותנועת האגן

היי אשר היי אהובה היי אשר היי
ראי אשר ראי אהובה ראי אשר ראי
עונתך אשר עונתך אהובה עונתך אשר עונתך
יופייך מתייפייף אהובה מתייפייף יופייך 

 [ש.ל.א.]