כדי כך להלל

חלימת מציאות גוף וצל

חד הם שבוע ימי תבל

שבעה כוכבים וחמת הירח

שדרת גוו אלם משתוחח

השח סח מִליו אל הדור הבא

בבחינת זה הניתן וזו התודה

מאשר מאושר ושיחו קד קידה

בוגר אל עדנת אלוהי הידיעה

הדממה. מיתר נח.

מות החי כדי כך

כדי כך להלל 

לא כי הכרח

לא כי צלח

גוף וצל

---

עכשיו

אפרד מעלייך יקירה אהובה,
בעודך מניחה אל המזבח הזבח
מנחת גופך לאלוהייך לעולה 

מותך הוודאי מתבונן בך וממתין
כבר אינך מסכימה אל החיים
ישועת קטיפת כותרת פרח

אילו ידע זה כמה את אהובה
ומה החסד בך נותן את אותותיו

היה ממתין עוד קצת בטרם לקיחה
מבט נוסף נמוג הולכת את עכשיו

מְאַחֵד

הזמן עובר והילדים 

ניצני עץ בודד
פלגי מים זורמים

נוף עלווה מְאַחֵד

הזמן עובר ואת

שנתך מונשמת בך

ראשך מונח ובת

שחוקך נחלמת כך

שלא אוכל הפסק אהוב

ולא אדע אלא מאום

ולהודות על כל הטוב

שכך וכך מלא בכלום

שכך וכך זמנים הווים

שכך וכך הילדים