יום שישי, 18 בדצמבר 2015

עוד יממה עוד יום

מילא שויתרתי עלייך 
כי ביקשת
מילא שויתרת עלי 
כך, הלכת

מילא שויתרנו 
לחוד וביחד
לא תיאנס אהבתנו 
למגר פחד

זה האוחז בחרבו 
ברקים אל רעמים
לבי נאטם אשדותיו
מוּפָּלִים חדריו

אט אט מורדות 
מתכנסים עדרי הצאן
ערבו יורד אל שדות
עוד יממה עוד יום

---
]ש.ל.א[



אזהרה

זוהרת הנך אזהרה
מגמת גחמת הזכר
היזהרי אשה
החביב, המוּכָּר

מטיבו הטוב מטִבְעו

מזעזע היטב אגנך
בלי משים ישימו
לקפד באחת אדנותך

אחר יתמרר לך גורל

אופק מתחיל ממש פה
ללא כן או אולי בלי אבל


כעפר מתאבך קם אל על
נאלמה עינו נעלם ואינו 
מנחת חמלתו לך חָמָל


---

]ש.ל.א[




בכי בד

הפרידה לא קשה עליי
שהרי הפרידה היא זמנית
ניפגש כאן שנית בוודאי
כך חזרת ושָנִית

ואפשר ערבה שתאיר 
בכי בד ושַָלְמָת חצאית
שאגת המָפָּל התדיר
בדרכך אהבה אגבית

כבר איחרת אהובה אחרית

ומכאן מתיישרת תפנית
עֵרוּת חַלוּמָה וחשש מתפתל

מאוחר כבר זורחת ערבית
לאו הדווקא קידשת וראית
סירובך העיקש לקבל


---

]ש.ל.א[

יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

סונטינה

עירומך
הנבגד 

לבושך 
בד בבד

ירחך
ירכייך
חיוכך
ושפתייך

עלוותך
ערוותך

לחייך

אישך
עצמותך
אישונייך

---

]ש.ל.א[



זוכרת?

מרוב שויתרתי עלינו
ויתרתי עלייך

מרוב שויתרתי עלייך
ויתרתי עלינו

ועכשיו
שוב תגידי לי מהי האהבה?

זוכרת?

ויתרתי עלייך מזמן

ככה 
מפה לשם


---

]ש.ל.א[

חוזר

אני חוזר 
ומחזר

וחוזר וחלילה
ומחזר וחליל

ושוב
אני חוזר ומחזר

ויש
שאיני חוזר
ויש שאיני מחזר

ואז
תורך


---

]ש.ל.א[






מופתים

כל הדרכים נדרכו למשמע צעדים
כל הצעדים צועדים אל מותם

כל הקולות שאיננו אומרים
כל המילים שהם סתם

ראי מופתים ואותות

ועופי לכל הרוחות


---

]ש.ל.א[

יום שבת, 12 בדצמבר 2015

שיחה - אהבי

את מתענגת על עצמת הכאב
היא לא פחותה מעצמת העונג
יש בתוכך שדה רעבה לריגושים ודרמה
ודפוס של אכזבה, סבל, כאב
כריגוש האובססיבי
דפוס מקור חיותך.
את יכולה לשנות את זה
ולהפיג את הכאב באחת
אני רוצה לשנות את זה
זו חירותך
איך אוכל לשנות את זה. כשהגוף כולו כואב?
השתעבדי לחירות
היי דתיה ממש
לחירות
ושחררי כל מה שכובל את נפשך
מה זה אומר?
שברגע שיש משהו שמשתלט על חירותך
את נצמדת לחירותך
חירות היא הרגשה
היא ידיעה
שהכל בפנים
וכל הלימודים
בפנים
גם כאשר יש מי שמעורר ריגוש כזה או אחר
לכאן או לכאן עדיין החירות מבפנים היא לבחור איזה רגש להעדיף
ומה לעשות על מנת לא להסתחרר אל מחוץ להיותך
איך אוכל להיצמד ברגע הזה לחירותי?
נשמי
וברכי על כל נשימה
כאילו זו הראשונה
והאחרונה
שאפי עמוק ולאט
החזיקי
שאפי עוד קצת
שחררי לאט והרבה
עמוק יותר ממה שלקחת
ככה שלוש פעמים או שבע פעמים 
או שלוש עשרה פעמים
וברכי כל נשימה
במלוא ההתכוונות
התחברי אל נשמתך
אל הבריאה
ותבורכי.
עכשיו - נשמי...
אני כל כך רוצה להאמין שיש לי בחירה.
תבחרי להאמין
זו חירותך
את יכולה לבחור להיאנס שוב ושוב
על ידי הרעב הזה לריגוש עצמתי ברמה של כאב.
מעבר לעונג
גם זו חירות
זו חירות אם בוחרים בזה ולא נסחפים לזה...
בלית ברירה
אני מבוהלת לפגוש את עצמי בלי הריגוש.
תחושת הריק כל כך מפחידה
אני כמעט ולא מזהה את עצמי.
לא מרגישה נוכחת
מקום טוב להיות בו, מבוהלת,
אינך וקיימת, מתבוננת, נושמת, מסכימה, נכנעת,
אוהבת ואהובה
ובכל מקרה את מגיעה לשם, גם בעל כורחך,
אבל זה, המקום הזה,
לא תלוי בשום דבר חיצוני 
ולכן שווה התבוננות ולמידה
כולו בידייך.
וממנו יכולים לימוג כעסים, 
הצורך בדרמה וריגוש לחוש חיה,
למידת איזון אחר.
חיים בהווה
התענגות על הקיים, תרתי משמע
הסכמה לשיתוף פעולה
זה מהדהד חזק. הסכמה לשיתוף פעולה
זה הקוד הנשי. הנקבי
ואת זה אני אומר מהרחם
זה מרגיש מהרחם

הרי לך. הכאב פג
הוא אכן נרגע
היי
אהבי
הסכימי
למה שיש
אל תשיבי את פני האהבה ריקם
כלומר?
את מוקפת באהבה. קבלי
הסכימי
זה לא יגרע ממך דבר.
שחררי את הכעס
אין לו בסיס או הצדקה
כל אלה הם רק מזונות להזין
את הכעס שלא קשור לכלום
את כל כך אהיבה
וכל כך קוצנית
בעיקר פנימה
כלפי עצמך
שחררי
אני מסכימה
מה שיש לך בבית את מחפשת בחוץ
זה בבית
פנימה
עשי שלום
א ה ב י


יום שישי, 4 בדצמבר 2015

ואת

ואת יודעת הרי שזה הכל לכאורה
והנצח שנוצחנו בו על ידי האהבה
הונצח זה מכבר ראי עובר ממש עכשיו עוד גל
אל תשכחי שסך הכל הנני הרגע שלנצח מושאל

ואת יכולה לרקוע ברגלייך את רקיעי הזמן
ולמרר את מרירות גורלך המוזהב כמים בוערים
עדיין תוך כל הדבר הזה הנו שאריות אדם בשר ודם
שסך הכל הנו לרגע המושאל והוא לנצח נצחים

ואת יכולה להאיר את המבט החד המעורפל
ואת פונה אל אלוהייך ולאן בדיוק זה הלך
עת רעידת אגנך אינה בשום מקום והרי הנַךְ

הנפש האחת אליה האיש הזה מובטח
ואת נזכרת עצם קיומו המוטח בך המוּתָּךְ
אל תשכחי שסך לרגע הוא הנצח אליו אני מושאל