יום שני, 29 בפברואר 2016

ונרפא

רגלך היחפה הגריבה עצמה אֵי נעל
לצעדה אל שיחי החורש ועצותיו
שבא בהם הצבעוני ודוקר הפְּטָל
אל שפע הצהוב לב לבבו נלבב


נשום את אבקני הקידה הקוצנית
שאף את השעירה הקיד-דנית
לא ניתן לכווץ הלב ומתח השררה

מתמסר ונרפה מתרחב ונרפא

השיאי מבטייך עומקי אישון האל
ראי חיוך מרצד מעצמו ממרחק האַיִן

מתי היית כל כך קרובה לעצמך מתי אצל

שזה התדר וזו התהודה ומותר גם לך להתפלל

אל אלוהי השקר אמת לשם שמים
קידה שעירה מצהיבה ריחה על אל 


---

]ש.ל.א[

קידת

בואי
הניחי
הראש

אינך
מתבקשת
נטוש

פשטי
אברייך
רחב

הרחימי
רחמייך

עכשיו

משקולות
עפרך
דובֵק

מעופך 
אז
נוסק

לא
את
היא

זה
הכל
אני

אני
שאיני
חושק

מבקש

סוף 
פסוק

עייף
וער
ועסוק

ובחלומי

מציאות
משתנה

עונתך
העונה
הבאה

עוונך
העוון 
שהיה

הסכימי
גאות
ושפל

הניפי
דמעה
ודגל

שפת
הים
התכול

נושקת
קוצפת

הכל

אגנך
צווארך
ועורף

לנו

תנומת
החורף

האביב
הוא 
אב

קידת
הפריחה
עכשיו

חייכי
הניחי
ליקרב

זו
ידיעת
האהבה

לב
אל
לב

---

ש.ל.א







יום שבת, 27 בפברואר 2016

צלליתו

הלילה צפוי ערפל כבד
ומחר יתבהר יומך
חמת צהוב אל ירח אובד

אלי צלילי צלילותך

אם היה יכול היה וודאי מטריד לך

אושרים צרופי אורגזמות מוגזמות
היום כבר זה עניין כולו שלך

נשגב אינו אצלך לא רעידות

ואבדנך אל הַאַיִן החי ואין בלתו
אל ירכייך הפסולות באבן
כבר משופשף דיו לו לי בי דו

לאמור לך והיות לך נאהבת
כבר לא מוטרד מטריד כבר לא
צולל וצלול ערפל צלליתו

---

]ש.ל.א[
 

תמ מר

יש מומחה לשפת הגוף ויש מומחה לשפת הים
יש מי שרואה הכל שקוף ויש מי שנוטה להיות אחד האדם

בבואך בלכתך את היית לי גם נפש

נשמה עתיקה מונשמת צמצום
ואישון מצומצם לראייה חושית

אילו ידעו האדם מה רוחש באמת מה נושב מה בועט

לא היו רוכבים שקיעות של פחד לם שריון

שאם היית יודעת את מה חלקך בטירוף האנושי
אל האיזון והבריאה והברייה
נוחי על משכבך אחותי

חמלה היא למות כמובן מאליו
והסבל נמוג אל פרישת האמת הגדולה
ובחייך הבאת מזור ובמותך בריאה

מודה לך אדם ומודה לך כדור
ומודים לך שורות על שורות מלאכים
על בואך היותך על לכתך לך מודים

תמה תמר

תמ מר.







הסתירי פנייך

הסתירי פנייך הסבירי הפנים
הסבירי פנימייך הסתירי פנים
תפילות מילותייך עולות אל הים
שתיקת אלוהייך רועמת עד כאן 

ניכרת האהבה הנוכרית 
כאן אין בכלל שאלה
מלאה אהבה אגבית
מטקסת עדיין עצה

והפולחן אישי למדי
הענן שֶבָּקֶשֶת והקשת שבענן
זוויות מתעגלות עד שֶדָי

תפילת ייאושך מבקשת מזור
חירות האדמה להיות כאדם
לאן את מבקשת לחזור?

---

]ש.ל.א[


יום שישי, 26 בפברואר 2016

ארוץ

ודאי שאוהב, מהי שאלה עולה
ודאי שאהובה מה פוסקה
להחריב עצמות לחייך
שלדך מתפרק מפרקייך

בואי הנה קרבי, עירמי עצמך

עירומך הנוכח מלבוש יצרך
אף אחד לא שואל ואתה מברבר
ראי רוח בא שיער בו מתבדר

זו הנפש שלך שאינה
זו חירותך המלאה
להניח לגעת לבוא מבחוץ

שועלנו ערבת האהבה הפרועה
ראי הקרן לבך מבריאה

לבך עולץ ארוץ ערוץ

]ש.ל.א[

יום חמישי, 25 בפברואר 2016

דור לדור

ביקשת אופטימי ביקשת משהו טוב
ראי איך עכשיו נכתם הענן הרטוב
מתאגד ריחופו להיות נוצת שמיים
ראי מראות ראי חיוך בינתיים

דור לדור שוזר עלי כותרת כותרים
שלגי האהבה הנוהרים פלגי המים
אביב מבשר סנונית או שתיים
עונת ההתחדשות קוראת לאוהבים

חיוך עולה אצל פעוט עת הופעת שבלול
אמו מתבוננת עורה נוהר עדיו צלול
הרגש העולה מאליו מבע עיניו

טביעת שמחתך החליטה להיות מודעת
ואת פונה אל האיש המזוקן מדעת
ומבקשת לאשר אושרך עכשיו



---

]ש.ל.א[



יום שלישי, 23 בפברואר 2016

והמסר הזה עבורך




במובן הזה מתפנקת הנפש אל סבלותיה ועיקר סבלותיה הוא היעדר משמעות כאשר החיים אינם מספקים גירויים - שלוות זרימתם מתייצבת אל ועל מי מנוחות.

לא מוצאת משמעות בשממון האירועים,
ואין פשר ואין נראית משמעות
באופק ולמחר אין מחיר ואין תאריך ולא ברור.

עם זאת נמצאת הנפש במקום מופלא בו היא לא רק מגלה את המשמעות והפשר של החירות, אלא מיד משתמשת בחירות - לבחור בעצמה כעצמה, ומשם לברר את המשמעות העמוקה המתגלה לה כעצם חייה.

היבטים כאלה מונחים לה שם מתחת לרובדי התפאורה, הלבוש והשליטה האפשרית בדמויות חייה,
שכולן מבפנים, כולן מדומיינות וכולם למרבה השמחה וההשתאות – נמצאות בפועל אוהבים אותה, לאו דווקא את כישוריה או הצלחותיה או נדיבות לבה או הנטייה לדרמה שמשעשעת את הקהל בבחינת דמיון חי אלא מעצם היותה לא רק בזכות אלא גם כחסד.

---
קהות חושים זו מתלבשת על התהליך בימים אלה ונמצאת כתמרור המצביע על המעבר,
על היציאה מהרחם,
רחמים על הסבל והאושר על קצותיהם.

החזרה לגוף הפיזי אם כך איננה לצורך חוויות הפחד והאימה, אלה כבר חוותה הנפש דיה, אלא לאפשר לחיים להיות נחווים מחדש ונמצאת הנפש המתחדשת – חשדנית.

זהו תהליך טבעי; הן יודעת הנפש  את המשמעות הכבירה שיש לסבלותיה עד כה מבחינת היכולת להתאזן, ולהביא באיזונה פנים תמימות זורחות וקורנות
ומביטה בהסבר הפנים של ילדיה,
וזורחת שמשה - מתוכה.

לא רק כי משמשת כאמם,
שזו זכות בפני עצמה,
גם כי משמשת אמם,
אבל בעיקר, בגילוי משמעות הצמיחה,
בגילוי הגילוי התמים של היבטי החיים,
קשת הרגשות
העצבונות והשמחות
הקיימים במציאות חייך
ומאפילים בקלות על המתרחש
בבמת ערותך המדומיינת.

לכן, מציאת הפשר היא היעד,
והפשרת הנפש אל מתינותה,
שלוותה והסכמתה, תאפשר לה לנפש
לטפס אל הגבעות ללא מועקת ההתרוממות שלאחריה צפויה הנפילה ולו לשם קיום האלמנט הדרמתי בחיים,
ולרדת לעומקי עומקי היחסים האפשריים
עם המוחלט
– אם בכלל קיים ונתפש על ידי הנפש שכולה יחסיות -
מבלי לשכשך רגליה אל המים הזכים הזורמים גם בתחתיות שאול בבחינת דכדוך רדידות משמעות תהומותיה - שם מזדככת הנפש ומתעלה אל טהרתה.

---

הסכימי אל המחול העדין, שימי לך את התנועה הקלה וצאי במחול,
הניעי את האגן לאיטך,
מתוך בחירה,
הניחי לשמחה להיות נוכחת
כמו מתבוננת
ולמדי את החדווה..


זה עיקר המסר:
הפשר: המשמעות שאת מבקשת לשרת – תבוא אלייך לשרתך כמובנת מאליה,
כתוצאה וכסיבה

וטוב לאהוב,
להניח להיות אהובה
ולהסכים לכל קרבה באשר היא.

תודה רבה.



יום שבת, 20 בפברואר 2016

תמר

באבלי עלייך
רווחה גדולה
כך היו חייך
הודיית תודה

והנך נוכחת
לא נותר מחר
אדמתך פורחת
מתאבק עפר

אופק מי שמיים
אפר זיק חייך
אדמת גורל

לך קדים אפיים
ובאים עדייך
לב כבד גם קל

---

תמר זק.
נפטרה 16.02.16

תודות.


]ש.ל.א[

יום שלישי, 16 בפברואר 2016

בבית

אתה משוגע בין ענפי הזית
והתות העירום ילבלב
אתה משוגע והבית
אהבת האוהב


ואת אהובה בְּרוּדָה לך שקיעה
ההרים מדלגים ומדרון לֶעָסִיס
היא שִירָת הקָרֵב והָבָּא הֶאָבִיב 
שיירייך עפר למשוגת משוגע

עבדות אבקנים והרוח נושב
חירות היא היצר כלוא החושב

שאין סוף למילים ויש סוף ואַיִן
ולעולם יהיה אהיה גם חש - מש

עילוץ אז נקצב שף שפך לקצף

בעיניי בידיי ומבין ענפי הזית
כמעט כל היום יום וּבשקט בשקט
מרגיש אבל ממש ממש 


בבית.

---

]ש.ל.א[

יום ראשון, 14 בפברואר 2016

זה האיש

זה האיש הזה שלך שאהב
ופניו נחתמו זעקת עינייך
ועיניו הלמו מחשבותיו
וברוך הגומל ירכייך

נפסדים רגעי אהבה יקרים
בשם איזה צדק פואטי
אחיותייך צודקות הזכרים
והאיש שהיה והבכי

אף פעם לא מאוחר 
כך פתגם נאמר
תמיד מחר

אינך לבד מעולם לא היית
אינו אתך מעולם לא היית
כשהיית אי אז כבר לא היית

זו לא סונטה רגילה הרי לך המשכה
שאם לא תעורי אל האיש אשר היה לך
מותו הוודאי יכה בך מכותיו
הנה הלמות מחשבותיו

פעימת הלב כבר לא מדברת על אהבה
אלא על מה שהיה ולא היה דבר
היד הלוטפת פנים ירך כבר איננה פנויה
תפוסה אחיזת הווה חומק מחר

זה לא תירוץ וזה בקושי סבה
נפלאים לחלוטין יחסי אהבה
בצל פנייך היפות ההחמצה


מרשה לך להיות צודקת ובוכה
ומתיקות היום ומרירות הליל
מבלי משים אישך קמל


---

]זרא[


יום שישי, 12 בפברואר 2016

אניגמה

ואולי לא בחרתי מילים לך לומר
ואולי לא מילים בחרו לא עוד מר
ואולי לא שכחנו שיש גם מחר
ואולי כך בינינו נסגר

לא ארצה בך כנועה
לא מתאים לי דמעה

והיית לי אניגמה
היית בת זונה

שידענו מראש אהבה אסורה
לה מחיר השמחה
המומר

שמילים אותיות משפטי השדה

אנחת הייחום והלילה הזה
המותר

---

]ש.ל.א[

יום שבת, 6 בפברואר 2016

עקרותך

איך המרחק התרחק
ואיך אפיק מתאפק

איך המבט מתחמק
ואיך רדוד מתעמק


מוטרד מטריד טורדנית
כותר מכתיר צדקנית
שמלה הפכה חצאית

וכל אשה אדונית

היי צודקת תמיד
חפשי את מי שמטריד
וריח רע ייחומך 

יברח זכר מעלייך
לכי אל כל אחיותייך
יללת עקרותך

---


]ש.ל.א[

יום חמישי, 4 בפברואר 2016

אדיב

כשהלכתי אצל רופא העיניים
לבדיקה שגרתית לרישיון נהיגה
אמור מספרים אמר ובינתיים
נהג דרך ארץ השיא לי עצה

עיניו מאירות מצאו חן בעיני
פסיקתו ראייתך טובה למדי

חייכתי אליו וחייכתי אלי
ברור מאליו מה שוודאי

שחסד גדול על הארץ שורֶה
דיני הדברים מסתבכים בעצמם

ראה את הטוב את טיבו של אדם

זה פלא גדול שעדיין רואה

ושומע וחש ריחות טעם אביב
וזוכה במפגש איש טוב ואדיב

---

]ש.ל.א[





ואני הנושב

הייתי חלום לך הייתי אמת
מעוצבב ונלחש בי משהו מת
נביטת עשבי בר וצמח פרפר
העלו אז שמחה שלא תשוער

היי אהובה לי היי לי משכן
הביאי החסד דחסי בי אדם

יודעת היטב את אינני מכאן
יודע היטב שאינני משם

כך רוחף לו הרוח ואני הנושב
עינייך עולזות המבט נותב
זה הוא הצוחק זה הוא החושב

גורי אהבות מקפצים אל עתיד

צפרים בשמיים ברורים מתמיד
אדמה הנותנת לך פרח רביד

---

]ש.ל.א[

יום שלישי, 2 בפברואר 2016

בא המוות

ואז המוות בא והתיישב לידי
שים לב הוא אמר הרמזור התחלף
חיי חתול גוויית הכביש המהיר
אור ירח מלא אגם משתקף

ואז החיים יוצאים במחול נכדתי

מניעה את ראשה פעימות לבי
היום נסעה עמדי תלמידה וריחה מתקתק
בכניסה למרכז המסחר השומר שתק

ואז היחד ישב לאכול אתנו צהרים
המרק יצא לך היום טעים במיוחד
את יודעת אנחנו אחת ואחד

ודברנו בדבר היופי של הלבד
גופך וגופי מתחבקים
בא המוות והביא חיים

---

]ש.ל.א[







אפלולית

בסערת הדממה 
בקצפי הגלים
אורני מחטים
מצטרבלים

זכרון ההווה

תעתוע עתיד
לא היה אהיה
אף פעם תמיד

זה הכל מדומיין
אין אני אינני
פה זה כאן

פה זה שם

אופקי המרחק
מבזקי הבזק 
ההיית לא היית
נבונה וטפשית


המדבר מדבר
מילותיו דממה
לא תהי לאחר
דמותי נמוגה

את רוצה שאמשיך

לתאר יחסים
לאמור אהבתיך
לעשות אהבים

ואני אינני
רק חיוך בזוית
אל הים הנני
אפלולית



 ---

]ש.ל.א[


ואתנן

כך תהא נשיקה
כנפייך כותרת

עלה שטוף זימה
עונתך העוברת

אהבה בלי מחיר
מתת רום זניט
כבר זכית בנדיר
ונמכרת וזנית

מען סדר הטוב

מיבש לרטוב
אגנך, עגינה


תלמים אדמה
האביון, אביונה
ואתנן נתינה


---

]ש.ל.א[