יום שבת, 17 בדצמבר 2016

קִידָת הָאָתְּ

                                                                                                                                                                                 
ואם תשילי מעלייך את מראך
מי תיראה?

ואם שלמתך תיפול אפיים
מי תתכסה?

שמא עירומך מלבושי זהב
רקמת לבך

פועם איברים ועינייך אישונים
גולגולת מחייכת קרסוליים מרצדים

תנועת אגן ושלד
עמודי ירכייך מָטות ידייך

להט שדרת קשתות יומך
כמה ענוג הוא עור עפעפיים

ריס צונח קמט לחי זיז שפתיים
ומה שנוכח במבט הניבט

ואם לא תמצאי את מה שאת מחפשת
אולי החיפוש עצמו בך יימצא

עירומך הלבוש לא מסתיר דבר

פעימת לבך אינה רק תנועה

ואם יידעו כולם בושת הסתר פנייך
ולביאה תטרוף טפריה אברים

ואם ידעו כולם רטט התמסרות הודיה
ואת תלחשי טהרה


קידת השכינה
הניבט במבט

קִידָת
הָאָתְּ



ובאנו

                                                                                                                                                                                             בנו
                                                                        בוקר
                                              הווה
               עובר
                                                                           לעתידו



            היינו
                                  בוסר
                                                               כזה
           חובר
            כן ולא



רוצה לדעת
כיצד לנוח
ואיך לבך
משול למת



                                          רצון לגעת
                                          מזמור לשיח
                                           חֵי בוראך
                                             טהרת החטא



                                                                  כמה יופייך
                                                                  בכעס שמחתך
חייכנו לנו
ואנו




                                        כפי קידתך
                                        ורוח ברכתך
אותנו
ובאנו

יום שבת, 10 בדצמבר 2016

כך מזור האהבה

                                                                                                                                       
מבקשת הנפש אשר הנמצא לה
בהישג מבט טווח טהרת הלב

רכן אליה מימש עידון שפתה
לבה מישש את מה שהתקרב

היה ערב מופלא והם לא היו לו
אהבה מתגפפת בצל ליל רחום

לא הייתי לך לא אהיה אלא לו
את נוהרת תנופות הייחום

נזכרת הנפש את אשר לה נמצא
צוחקת תודה 'שאתה מתחשב'

לא רוכן עוד כבר לא אשר בקשה
כך מזור האהבה – לב אל לב