ובלב אבי ענווה

                                                                                                                             
אבי ישראל ואני בן ישראל
מבני ישראל אנוכי יודע אל

אמי רות ואני גר ויתום

נחלמת מציאות נמצא חלום

ילדי שבעה הם צבעי הקשת מבטיחים

כפי נעים שקנאים אילמים רום רקיע

החיים נעים החיים חיים

דמם געגוע

אבי מרוב שהחזיק מעצמו צודק

הקריב שפיות אמי על מזבח הניכור

הרעיל את ערלת הלב בבוז מתרחק

והיא שפיותה התבלבלה אל איסור

אפשר תמיד אותם עבים ועננות

אפשר אבי היה לבני ואין לם אלוהים

נקודה תלויה בחלל דממת ההדממות

אחד יחיד אחיד ואין בכלל רבים

אדם סופר את סיפוריו ומספריו

מקשים אליו היבט נסתר אל נוכחות ימיו

והוא נזהר על שפיותו על אם שכבר אינה

יהירותו אלי צניעות ובלב אבי ענווה

יהא היה

פגשתי איש שעוד ימים מעט
לא אפגוש עוד.
כשאמרתי לו מה?
הצביע למעלה ואמר
עוד מעט.

חייכה זוגתו אשתו אהובתו
עוד מעט יקום מכסאו וירוץ.
אמרתי לה -
כשהוא ירוץ
את תרקדי
ואני אנגן.


בתם צחקה בעיניים בורקות
לדחוף ולהסיע אביה
בשולי חייו
בשבילי חייהם
לעת האביב.

כך ימים אחרונים
אביביו אביבים
כבר ברוך כבר
יהא היה

גאון

                                                                                                                                                                                               
הייתי יכול להיות גאון.
פוטנציאל היה לי המון.

אתה לא מממש.
ולא ממשש.
ולא מחמש.
ולא חושש.

מילא אם היית אידיוט.

כל היום מתעסק בשטויות.

מילים, אמנות,
משמעויות נסתרות.

הייתי יכול להיות גאון. 

כך הופעתי אצלם בחלום.
כמו הים.

וגאה הים.

איך ארצה מה שאיני
ואיך אטפיש עצמי

איניאף פור זה באסטרז הו קליימ זט
יש פוטנציה ושכל. בדקו - באמת. 

הייתי יכול להיות גאון.

תודה לאל ולילד שבי

שצלחתי הכל ונותרתי
הדיוט מרצון.

---

תודות.

עוזו להלל

עדיי כליל החורש 
מפייטים סגולותיך, 
פרחיו אנינים, 
אלי אופק מרהיב,

   

עוזו להלל הילתו להעיז

מתעקש, מתנחש

לרעך, כמוך,
שבת שלום אביב.

  

---

  

הניחי תודה בטרם,

קטפי לך פרח כליל החורש.

הניחי על הלשון,

שבי למרגלותיו,

עצמי את עינייך,

התמקדי בנשימותייך,

אפשרי אל אלה:

ראיית הטוב, הטוב היותר והמצוין

עשויה להיות לך מדומינת

בהתבוננות נכוחה,

אפשר לך להתכוון ביתר שאת,

או אף לגלות שבאופן הזה הטבעי, האוטומטי,

בוחנת העין את כל היופי והזוהר,

מוצאת חן בכל דבר ועניין,

מתוך שעשוע 

מעלה את הסגולות ומחזקת את אלה.

  

כך, בבואה של הנפש אל מחוזות האחדות,

מקדשת את החיים ואת הווה הרגע הזה ממש,

להיות לה מצע אמת של שווי, הסכמה ואחדות.

---

  

במילים אחרות,

תהודה אנרגטית של רוח טובה, הסכמה, נחת, והתכנסות אל האנוש, אל החברותא, אל החיים, היא זו העולה מעלה כותרת אחד, של פרח אחד, של כליל החורש -

היה בטוב עכשיו,

עכשיו בטוב, היה.

---

  

תודות.

קלמנטין

קלמנטין למדה אותו לאט למדה אל תוך פניו
היא התייבשה ליבשה ונתחבאה מתחת לגלי הים

למדה את נשימות עפעופי הריס העולה ומושב
וידעה בתוכה לחש מוכר ורעידת אגן

קלמנטין תמיד ידעה שיש לה כוח לאהוב
בתוך תוכה עדיין היא שומעת איך נחת רוּחָה

מתמיד ולאז יודעת היא לה מה מאוד ומה טוב
והיא פוערת פיה נוכח פעיית טָלְיָה

אז כשאתה פוגש את קלמנטין בערומך
הנח לקליפותיה והמשך מורד משעול

ואם נשאה חינה אל מנחתך
תשיל שלמה או תישאר בְּגוּדָת כל

אהבתכם ודאי תמצא גם נקודות מכאוב
זכורת צלקות, רגעי החסד נצרבים

כפי שצוחקת קלמנטין ומהמהמת ככה טוב
כי ככה היא נלמדת מחדש וככה אהבים

עכשיו חוקים חדשים וימי הדפוס הממוחשב
האדמה הפוריה זה שהלך תמיד הלך ותמיד שב

כך קלמנטין אוספת שמלותיה
נצרבת תמוהת מבט אל תוך חייה

כך היה

                                                                                                                                                                                                                 
כשוויתרת על צללית העב
על הגשמת גשמי הרוח

כשסימאת אל יפי הסב
על עקביו וּמֵפִיחַ

הרי את חופשיה מהחַיוּת
מסכת המוות תְּשָמֵחַ

את חובבי הדרמה והשטות
ואף על פי יִוָותֵּר הריח

כשוִויתָּרְתְּ עלי ווִיתָּרְתְּ עלייך
עוד אפשר ותבואי שנית

אלא היא כשוויתרתי עלייך
לא נותרה אחרית

היי אהובה בחיקו של אב
שם טמון יהלום הודיה

זה אומר לך אחד שאותך אהב
שוויתר מעצמו. כך היה

או האחד השפוי

                                                                                                                                                     


כמה עולה נחת רוח?
מה מחיר לחיוך הפנימי?
איזהו עשיר ומי יכול לנוח?
מי אתה חושב שאתה ומי אני?

לפעמים בין ערביים לעוד ערב
כיפת שמי ערבית נלבשת אפלתך
אדם אחד האדם ידו גם בחרב

נכון אל שירות הוד מלכותך

עורו או לא, סְָמְאוּ עיניכם דבש

עִקְצו והקיצו אל עצלות העין

אל אין המעשה אל רוח הָאַיִן

הייתי כל כולי רחוק ממך ממש

פגיעת כוכב שמייך שביט מוטס נטוי

המשוגע האחד או האחד השפוי