האלמנט האלוהי

היצר הוא היצירה היא היצר.
אין יצירה כבריאה, אין יוצרת כבריאה,
והנפש בוראת את בריאותה ואת בריאתה עם כל נשימה.
והנשמה, מרחפת על פני תהום להנחיל לו ליצר את כוח היצירה האלוהי - גם כאשר אין אלוהים.
וכאשר כמאמר המייחדים להיות ייחודיים בעיקר בתוך ערותם. נבדלים:
כך אני הוא וכך מיניותי היא וכך יכולותיי וכך הפונקציות שאני מדמה למלא ולא נפקדים התפקידים שממילא האני ממלא
בידיעתו או בהפנמתו אל שכחה, אין זכרון.

וכאשר עולה הצורך לתת במעשה היצירה כללים נמצאת היצירה מצטחקת
למראה פנימיותה הבוחשת בעצמה ומייחלת לה ליצירה את מוסרותיה,
שמא ההתפעמות, החווייה תהא מעל ומעבר ליכולותיה להכיל מבחינת עוצמת העונג ועוצמת הכאב,
שהסקאלה של עונג וכאב ניתנת למדידה מדויקת בעבור כל אחד ואחת בדרך אל האלמנט האלוהי.

והאלמנט האלוהי שכולו אחדות בו היצירה מגיעה אל אין היאחזות, וזה נכון לגבי תוך היצירה ותוך היצר.
וכל אחד יוצר את ייצרו במו עצמו
וכל אחד שם גבולות לשרטט לפני הנפש
ולהרגיעה שמא חס וחלילה
היצירה והיצר יניחו בעבורו את מחולות שמחת הלב,
להקשיב להמיית ליבָּתו ולתת את תשומת הלב ללב,

בבחינת לחולל את כל השאר במחולותיך לחולל חלליך
ולהיות קשוב אצל פעימותיך. התפעמותיך.

ולגבי הצד השני? היכן הוא? כאן? שם?
שמא גם וגם, ואתה?
ועצמך?


----

תודות