אני אוהבת את בעלי אני מרגישה שהוא החצי השני שלי אבל אני מיואשת מהעיסוק הבלתי נפסק בחשיש אצלו, כשהתחתנו זה היה פעם בשבוע היום זה כול יום כול הזמן ולא נראה שהוא רואה עם זה בעיה, אני גם מחפשת תירוצים כמו: אז מה עם זה לא חוקי ? היום הבנתי שאני גם עוזרת לו בהסתרה ושזה פשוט משפיע על החיים בבית ברמות מאוד מאוד גבוהות אני מאמינה שזה הסימפטום - אבל היום זה הפך כבר מבחינתי הפך לבעיה, אני יודעת שאין בכוחי לעזור לו להיגמל זה משהו שהוא צריך לעבוד עליו אם ירצה בכך.
כאן, על פני שמנסה לגמול את האיש שלה. מתבוננת על יחסיה עם התמכרות.
התמכרות במובן הזה איננה טובה או רעה. אין כאן ערך.
שכן, ההתמכרות הראשונה היא עצם הצורך לנשום.
שהרי אילו תפסיק לנשום - מאמינה שתמות.
מכאן, שמשמש נושא ההתמכרות, במובן הזה, אוויר, מזון,
הרגל כזה או אחר, כעוגן לתפישת המרחב והרצף של האדם.
עוגן זה נדרש כל עוד האדם נשען עליו,
מתוך היבטיו האישיים ברמת דפוסי ההתנהגות והאפיון הספציפי של אותו אדם
על כל פניו, הפסיכולוגיות, המנטליות, הרגשיות ובמובן הזה המבנה המיוחד של גופו.
באשר לחשיש, מריחואנה או צמח הקנאביס. צמח זה מייצג במובנים רבים את "האם הגדולה" בעבור המין האנושי. ומכאן הבה ונקרא לו 'מרי'.
תכונתה העיקרית של 'מרי' היא ביכולתה להפיק תועלת מכל חלקיה בעבור האדם.
הצמח הזה מאזן מערכות גופניות ונפשיות - שכן יודעת 'מרי' להביא לכדי חיבור ממשי בין גוף, רוח, ונפש.
עניין זה קוסם לרבים והוא עיקר כוח המשיכה של הצמח הזה בעבור האדם.
עם זאת, בשימוש במריחואנה, באופן טבעי, עישון של הפרחים
חיבור זה לעתים מעלה חרדה ואימה.
העלאה זו איננה מתרחשת תמיד אלא רק כאשר נמצאת החרדה חבויה. מבקשת פתח.
היבטים אחרים באים ועולים במיוחד בעבור הצד הזכרי, הגבר.
שכן, יחסי גומלין אז עולים בין הזכר האנושי ובין הנקבה הצמחית.
עם זאת, כפי כל יחסי גומלין בין זכר ונקבה,
מתמסר הזכר אל אהובתו בעוד זו מתנה את הטוב וטוב יותר בבלעדיות.
ההשפעה של הצמח בעישונו מרחיבה את הדעת במובן הזה של דילול הנפש.
תחושת ה"היי" נתפשת כמה שמחפש האדם, בעוד עיקר הלימוד והאחווה
עולים דווקא מהפן הזה של 'התבוננות ללא מעשה'.
בהפקה אחרת של אותו צמח מתקבל ה'חשיש'.
כאן, עולה הדגשה אחרת. שנמצא האדם חש את כל היש - חש-יש.
תחושה זו של המציאות באופן גופני איננה מעלה חרדות או פחדים ברגיל,
ועדיין מדגישה 'התבוננות ללא עשייה'.
---
כאן, ברור מאליו שגם את מכורה לעיסוק הבלתי נפסק של האיש שלך באלה.
מכאן, שגמילה מהעיסוק באלה עבורך עשויה להיות גמילה מהתוכחה
שעולה ממך כלפיו ברמה הזו של הנכחת ההוכחות באופן עקבי - בידייך.
במילים אחרות: קבלה מוחלטת של הצורך של האיש שלך ביחסי זוגיות
עם 'מרי' עשויה לשחרר אותך מהתלות שלך בתלות שלו - בתלות עצמה.
נרחיב-
תלות איננה רעה או טובה.
תלות היא למשל אותו מקום בו האסתטיקה תלויה בסימטריה.
אבל לא רק האסתטיקה.
במובנים רבים נמצאת הסימטריה מייצגת שוויון,
ובעוד האשליה של עצם הסימטריה מקבלת תוקף של אמת,
נמצאים מתעלמים מהעובדה הפשוטה שאין, לא היה, ולא תהיה
סימטריה מלאה ברמת החומר.
העין אם כך היא שמשלימה את הדמיון בין שני חלקים דומים
ומאשרת את הזהות ביניהם.
כך גם אם נבחן לעומק את כנפי הפרפר - שנראים זהים לחלוטין,
נוכל לגלות שאינם זהים כלל, רק דומים.
מכאן, שהסימטריה איננה אלא כמושג מופשט,
ועדיין שואף האדם ליופי הטמון בסימטריה גם כשזו רק נרמזת.
והתלות של האסתטיקה בסימטריה איננה טובה, רעה או בעלת ערך -
היא פשוט קיימת.
כאן, נתקדם עוד צעד אחד קדימה ונתבונן אם כך בתלות עצמה.
שנמצאת הנפש תולה בתלות עוגני בטחון אישיים.
מאוימת הנפש מעצם הרעיון שתשתחרר מהתלות כתנועה המאשרת בטחון.
הרעיון שאפשר לה לנפש להשתחרר מתלות ב.. למשל במריחואנה,
איננו מדבר בהכרח על שחרור מעצם התלות.
כך, אפשר שישתחרר אדם מעישון סיגריות
וימצא את עצמו מעביר את הנושא הלאה בעודו שומר על הדפוס
ומתמכר נאמר למזון, או למרה שחורה.
---
מכאן שמרפה מכל ציפייה שייגמל. עניין זה אינו באחריותך כפי שהתפתחותו והבשלתו אינם באחריותך.
לכן, בוחנת את התועלת העולה לך מהתמכרותו,
מזהה את הדפוס שלך כלפי יחסיו עם הצמח הזה, ובעקבות אלה ניתן יהיה להמשיך.
---
אני תמיד הייתי מתביישת בתשובות שלו על כול שאלה יש לו לבעלי תשובות לא פרקטיות אלא יותר מידי חולמניות שמדברות על העצמה ועוצמה זה היה תמיד מעצבן אותי ורק לאחרונה אני מתחילה לראות היגיון בהתייחסות שלו לדברים.
כאן אם כך מתבוננת על יחסיה עם הבושה.
על פני להעמיד שם את עמדותייך הנכונות או הצודקות,
ביחס שלך ל-מה ראוי ומה בזוי כאמת מוחלטת,
יכולה לראות כיצד דווקא אותם מקומות שנתפשו בעבר בעינייך כנכונים, צודקים או ראויים הפכו את עורם ונכנסים אל מתחת לכותרת הבזוי, ולהפך.
שאם, על פני לשמוע את דבריו, היתה מקשיבה רוב קשב,
מאפשרת את ההקשבה ללא תגובה -
יתכן שהיתה מפנימה את מסריו בדרך אחרת מראוי או בזוי - כיש.
כהתבוננות אישית של מי שאהבה נפשך
גם אם מאפשר לתודעת נקבה אחרת (מרי)
אף אם היא צמחית להחמיא למי שהוא הוא.
---
אני מאוד מאוד בלבוסטית מסוגלת להרים הרים אם צריך ולכן מפריעה לי " התבוננות ללא עשיה" מצד שני זה מאפשר לי עם הבנות שלי פשוט להיות ולא לחפש כול הזמן מה לא בסדר ואין ספק שזה בזכות הבעל שלי שלא מלחיץ אותי בשום דבר ונותן לי מרחב עשיה או חוסר עשיה.
ומכאן מודה לו על מי שהוא.
שאם תתבונן היטב על עשייה חרוצה ורציפה תוכל לזהות את עצלות הנפש.
כאן, דרישתה ממנו לעשייה משולה לדרישת דרשה מצידו
על רצונו בכך שתלמד אי עשייה או התבוננות ללא תגובה.
אלה שמבקשת בלאו הכי להתמקד בהם.
כאן, כאשר מפסיקה לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם - יכולה לבחור בחירות - כאן ועכשיו.
כאשר מודה לו על מי שהוא איננה מפרידה בין חלקיו.
עניין זה טוב אם ייושם גם כאשר מודה על עצם קיומה.
שכן, פירוק הכלי לחלקיו מפוגג את השלם המאחד את כל חלקיו.
ומודה לו על כל מי שהוא, כל מה שהוא וכל איך שהוא.
---
אני מנסה לברר עד כמה או איפה באה לידי ביטוי ההתמכרות שלי בהתמכרות שלו. אני מסכימה לחלוטין עם הערתך לגבי הגמילה מהתוכחה כלפיו. ברגע שקראתי את מה שכתבת התחלתי לשחרר במחשבה , אפילו נוצר מצב שילד של בת דודה שלי מצא את הקופסא של בעלי ובטעות פתח וכול מה שהיה שם נזרק וההורים שלו התחילו להציק לי שאיזה נזק כספי יש לי מהעישון של בעלי - אני הסברתי שיש לי מזל שהוא לא מהמר אז אמרו לי ככה את מנחמת את עצמך ואני אמרתי שאין לי מה לנחם יש לי בעל שאני מאוד אוהבת וטוב לי איתו וכשאמרתי את זה זה היה כול כך עמוק מבחינתי ומרגש .(כאילו הזמנת לי ניסיון אמיתי בחיים). יותר מזה היה לנו סקס מדהים ברגע שפשוט קיבלתי .(אולי יש לי קושי בלקבל ורצון להיות בשליטה)
במובן הזה שיכולה לזהות את תחילת השינוי.
כאן, על פני מתביישת או חרדה נמצאת עומדת לצד האיש שלה
ומגינה עליו על פני מגנה אותו.
על פני אולי הקושי לקבל והצורך להיות בשליטה, מתבוננת-חוקרת-בודקת את אלה.
שנמצא הקושי הזה לקבל עולה בהיבטים רבים ובמובנים רבים בחייה.
כאן עולה הקושי לקבל את עצמה, את האיש שלה, את הנסיבות.
כאן, עולה הקושי לקבל מעצמה, מהאיש שלה, מהנסיבות.
כאן עולה הקושי לברך את עצמה, את האיש שלה, את הנסיבות.
ומתבוננת שם, ומודה, ומקבלת בהסכמה מלאה,
מתוך קבלת החלטה. ומברכת.
---
אולי עכשיו זה יותר ברור לי התלות שלי עם ההתמכרות שלו,
אני מעדיפה שהוא יהיה פחות מעורב - או סוג של דביל
שמאפשר לי לעשות כרצוני לגבי הבית ובעיקר החלטות לגבי הבנות.
העניין הוא שהיום אחרי 6 שנות נישואין אני רוצה בעל מעורב יותר
יוזם יותר ומפרגן מילולית ופיזית , פתאום הוא חסר לי.
ואני אומרת לו את זה ואולי תמיד מוותרת לו בגלל שהוא עדין אצלי בראש
ובמציאות גם כן מכור ויש לזה תחושה שלילית,
אולי אני צריכה להפסיק לוותר על בעלי ביום יום ונראה מה יצא מזה.
אם כך, היי יותר מעורבת בחייו, הקפידי לפרגן לו מילולית ופיזית,
על פני לוותר לו - התירי לו, שתפי, שמחי בו, הזמיני,
הקשיבי מבלי לבקש כל תמורה.
ותבוא עליכם הברכה.
תודה רבה.
