אין לך השפעה

כאשר את מחפשת סבות
לבוא בטענות אל עצמך
או כלפי משהו בעולם,
הכל נמצא במטווחי ידך.
ממש קרוב.

אין כל צורך להביא אבנים ממקום א' למקום ב'
על מנת לנהוג סקילה עצמית.

קחי את אותה תנופה של חיפוש אחר הוכחות - 
ומצאי הוכחות לאפשרות
להעלות הודיה עמוקה ופשוטה 
על המובן מאליו.

שכן על המובן מאליו אין ויכוח.
אין ויכוח על כוח המשיכה;
על עונות השנה;
על בקר וערב;
על נשימה ומזון;
על חיים ומוות.

על אלה גם ברור שאין לך שום השפעה,
גם אם תרוצי מאוד מהר או תקפצי בכל כוחך 
לא תשני את מסלול כדור הארץ כלל וכלל.
מכאן, כאשר מבקשת לחקור אחר הדברים כפי שהם
מתחילה במובן מאליו.


מה בין קבלת הנסיבות והפסקת המאמצים לשנות אותן?

קבלת הנסיבות האולטימטיבית 
היא קבלת הרעיון שאין לך שום השפעה,
לאחר שקיבלת את הרעיון הזה – 
למשל, שאינך יכולה להשפיע על הזריחה או השקיעה
במובן של סיבוב כדור הארץ – 
את יכולה להמשיך להתאמץ לשנות את מסלול כדור הארץ 
או לנסות לשנות את העובדה הברורה שאין לך השפעה.
זה לא משנה, אין לך השפעה.

כאן, גם אם נדמה לך שבזכותך העולם יפה יותר

או שהעולם גרוע יותר – 
אין בזה שום שמץ של אמת,
אלא בתפיסתך אַתְ אֶת המציאות – 
תפישת כזב בבסיסה,
כזב במובן של האכזבה המובטחת 
נוכח הרף שאת מציבה לעצמך 
לשנות את העולם.

מכאן את מוזמנת להתבונן איך דרך המובן מאליו,
מה שנותר זה להודות על המובן מאליו.
 
והחמלה אם כך מרפדת את מצע הנפש 
בבואה אל שערי האמת
הניבטים אל עיניה 
כשהיא מתבוננת בגובה העיניים אל עצמה – 
ללא כחל ושרק, ללא זיוף – 
בשיח שהוא כולו פנימי.

---

אם מתבקשת עוד הרחבה 
טוב לציין 
להיכן לקחו אותך 
המילים האלה.

---

תודות