מְאַחֵד

הזמן עובר והילדים 

ניצני עץ בודד
פלגי מים זורמים

נוף עלווה מְאַחֵד

הזמן עובר ואת

שנתך מונשמת בך

ראשך מונח ובת

שחוקך נחלמת כך

שלא אוכל הפסק אהוב

ולא אדע אלא מאום

ולהודות על כל הטוב

שכך וכך מלא בכלום

שכך וכך זמנים הווים

שכך וכך הילדים