יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

חלום

זה כבר איזה הווה שאין הווה
אלא עוּבָּר עתיק בו נעתקו מי רחם ללא רחם
כפי אדמה מתנה אהבת רגביה אל ברכת המים
אל אגם זמני שקפיאתו מובטחת עד שלא.

זה כבר איזה הווייה שלא זכינו לדעת
את זיכרות הרגע המתלהם באיניות אונו
המתחדש המתפרץ
מקיף ותקיף נחשול אל סלעים שוברים גלים
והספינה שבדרך מפרשיה רדו כולם
והתורן מונף והדגלים כבר אינם.

זו היא את
או שזו היא אני
או שזו היא היא
זה חשוב ולא חשוב
הן את הרטט לא מעניין אלא רק רעידת אגן שמקיימת עולמות בהן האהבה נחלקת
אל צליפת העין וחלקת לשון

זו פעימת חמלה דנה עצמה אל אחרי פרגוד החסד.
כאן נמצאת מציאות
וכאן זה כבר חלום.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה