שם, מעבר למחוזות ענני האוויר הדליל
זיקוקי כוכבי ריק אפל שכולו רווחה
ירח מלווה אדוניי צבאות וחיילי הבדיל
והיא זו שחושבת שזו היא שמחליטה
זו הבריאה שמגחכת את רצינות המבט
הבריאה שלא מניבה אלא אך ורק מפגש
היא מזדיינת הרבה יותר מכפי שידעת
מפרשת אימת פרשי החשש
בזבזי. בזבזי תשוקותייך מסמרי לך פרסות
בקצב רגלייך קִפְצִי פיך כווצי קצות שפות
שלחי ייחומך אל טמאות מידותייך
שם, מעבר לאותיות ההבנה הגסה
לבך פועם אותך עוד פעם ועוד פעימה
ועוד לב אדם נישא שט ופונה אלייך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה