מתנתו אהבים

---

ש.ל.א 

כבדרך אגב

צא במחול, בריקוד ובטפיפה ובמקצבי
תנועה,
צא וחמול, נוע עם המראה שמולך אל פני
זרימת הרווחה

על פני המים משתקפת תנועת
גופך

מיתר מתוח מניע דממת

ניגונך

יבבה רב גונית
יגונך מה רב
תקווה ואכזב

צא ולמד שים לב למקצב
תנועת אגן כבדרך אגב
וראה בזו הזמנה זוגית

---

ש.ל.א

רז

קבלי את החיוך שעולה בלבי כאשר אני עובר על פנינו

זוכרת את פיתול השביל בין אורנים לברושים?

ורוח ים חצוף מבלי לשאול פותח שערינו

קבלי את מה שהיינו שהננו הווים

אמרי הלל קבלי הֵד הֶדֶּף נהדף תדיר בך

עזבי מחר הניחי העתיד עדיין לא הונח

ואין ולא היה אלא הווה אחד נמשך

בו הכל ממש עכשיו וכאן נוכח

עצבי אל לילות הירח הנמוג

חייכי לחַיִיךְ והפסיקי לדאוג
שמה שיהיה ומה שהיה וזה מה שאז

ואז מה? מה את אומרת לגבי המצב?

ומהו הסתיו ללא אף חצב?

מעבר אל ים נגלה סוד הותז רז

---

 ש.ל.א

וככה גופים

אם היה מה
ולמי
לומר

ודאי
היה
נאמר

ובינתיים מרחרח גור כלבים אחר ריח אמו

ובינתיים זרעי צמחי הבר עפים כל אחד לכוונו

ובינתיים כל הרוחות משתחוות ורווחים משתחווים

ובינתיים לא שלך מעולם לא היה שלך וככה גופים


אם היה איך
והיכן
להתפשט

ודאי
היה
כעת

ואולי מעולם לא היה להד"ם

ואולי עלומים אל עולם מדומיין

ואולי הפרפר מסמן לו סמן

ואולי פשוט אָדָמָםְ


---

ש.ל.א

בד בבד

גיל

כן, כך

עת צפרא,
כשקמתי,
אל היום הראשון בחיי -
שהרי רק אתמול נולדתי.

התבוננתי קדימה חמישים ושבע שנים.
ולא
ראיתי דבר.

ובעודני מוחזק ועבר זמני שבעה וחמישים נשנושי 

שנים

שנים

ונשנים ימי חיי

כמה תקווה ובאיזה אופק הונחו אי אז בעריסתי ימיי.

כמה היטבת נפשי לבחור.

מה לנו כאן אם לא העדן
אם לא הגן, 

אל מה את מתריסה
הודייתך היא, היא.
עצמה.
ההתרסה. 

כן. כך, 

חיוך.

חמישים ושבעה

מה אברך את עולמי לציון הדרך 
בם אביביי בם גם צלליי ההלך
וגם אלך אלייך נפש אהובה
אל עלעלים אל נוף פריחה

מה אברך את עולמי אשר ממתין
סופר בנחת שנות וימי חיים
מבקשת הנפש את עולמה
ועולמה נסתר נפלא

מה אברך אתכם אהובי הבריאה
שאין בו כבר מלוא חופני עדנה
שמחת הגיל זקן הוא ילד קט

מה יבורכו ימיי ולילות אורה
גורל אינו מזל אין לו ברירה
זוכרת איך את היא את שנבחרת?

---

ש.ל.א

מגשת

ססגוני שש גוני סגנונות,
ראי בך הפחד מושל

ואם אדבר מתונות
ואם על ילדך אתאבל

מילותיךָ סוטרות בפנים

אתה רק נואם לאומה
כלומר לךָ כמה דברים
ועשית אותי אשמה

אשמות שעולות מעצמן
בושות ממלאות הקנקן

מה שיש בתוכו הוא אדם

וכשאת מגנה הסגנון
ואושרך לך וודאי הראשון
את מגשת לילד חשבון

---

ש.ל.א

אשר