יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

כללים

כאשר מכניסים לתוך תוכנת מחשב,
את הכללים הנכונים לאהבה,
את המידות המתאימות לזיווג,
את הגנים המתאימים לילדים העתידיים,
את הסדר הטוב, ההרגשה הטובה, את בניית האושר הזה, המתוכנן,
לא רק שמזייפים את החיים
אלא,
שבסופו של יום

לא נחסך דבר.
לא ממפחי הנפש האפשריים בין בני הזוג,
לא מהמאבקים ההכרחיים בין בני הזוג,
לא מדבר.

גמילת אדם מעישון, עשויה לשלוח אותו לסוכר,
גמיל אדם ממריחואנה,
בשם החוק והצדק,
בשם הטמטום האנושי,
עשויה לשלוח אותו אל הפרוזאק,
או שאר טירופים פסיכאטריים.
פסיכולוג הוא אדם שעשוי להיות חסר באופן קיצוני - אוזן קשבת.
פסיכופת הוא אדם שעשוי להיות חסר באופן קיצוני - ספונטניות.
מרוב כללים לחיים, לא ניתן לחיות אותם.
אבוי להדרכה הזו של מי שיודע הכל, מה נכון ומה לא. מהם הכללים ומהי ההפקרות - לגבי כולם, תמיד, בכל מקרה.
שכן, אם יש שם כיפה וציצית, אם יש שם מטפחת ראש ומלמולי תהילים,
אם יש שם כל היבט כפייתי אחר, המבקש אחר הבטחת העתיד
בדמות הפחדות ופחדים, חרדות וחדרי חדרים,
לא בהכרח העצה העולה משם
תהא מתאימה
אפילו למייעץ, אפילו לעץ, שלא להזכיר את השיח -
חס וחליל.
שוטים החסידים, החסידים שוטים.
והמורה או הרב, הגורו או הצדקת, שוטים אף יותר.
טוב ללכת אחר הלב.
טוב ללכת אחר הלב.
טוב מאוד ללכת אחר הלב.
שכן, מקום שאין בו לב.
מקום שאין בו את משוגות הלב.
אינו אלא משטח בטון מהוקצע, מדויק ומתוכנן לעילא ולעילא,
מקום שבו כבר לא יצמחו פרחי הבר,
אלא רק גינה מהוקצעת, מטופחת,
בה פרחים מדהימים ביופיים,
מאורגנים ומסודרים,
חסרי ריח.
פרחי התרבות הזו, המוכיחה את ניחוח הזבל, את ריח החציר, את הטעות ואת הנכות.
חפרפר העיר לבש חליפה יקרה ועניבת פרפר,
ובעוד עכבר הכפר
מתפלש בבוץ, במשחק רעים,
עליזותו הספונטנית, מבוזה בברבריות
יהירות יודעי כל,
ההולכים כסומים באפלת ההווה.

תודות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה