יוצא אדם אל עצמו וצעדו מדוד
נשגבות הדרכים באשר יפנה
עפעוף המחול צעדי הריקוד
מעיין מפכה עת לבו הצמא
אשריך אדם עצמך עוף על-אל
הָלֵל והָשְבָּח בריאת היוצר
זכור כי הנך גם מה שהוא צֵל
זיק נושם רוח שב ועובר
יוצא אדם ראשו חוצות
מסעות אליו טהרת מידות
ואפשר שהגיעו ימות
חירותו רוחפת מעבר לימיו
לעולם חסדו. כך חייו. כך מתיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה