אבי ישראל ואני בן ישראל
מבני ישראל אנוכי יודע אל
אמי רות ואני גר
ויתום
נחלמת מציאות נמצא חלום
ילדי שבעה הם צבעי
הקשת מבטיחים
כפי נעים שקנאים
אילמים רום רקיע
החיים נעים החיים
חיים
דמם געגוע
אבי מרוב שהחזיק
מעצמו צודק
הקריב שפיות אמי על
מזבח הניכור
הרעיל את ערלת הלב
בבוז מתרחק
והיא שפיותה
התבלבלה אל איסור
אפשר תמיד אותם
עבים ועננות
אפשר אבי היה לבני
ואין לם אלוהים
נקודה תלויה בחלל
דממת ההדממות
אחד יחיד אחיד ואין
בכלל רבים
אדם סופר את סיפוריו ומספריו
מקשים אליו היבט
נסתר אל נוכחות ימיו
והוא נזהר על
שפיותו על אם שכבר אינה
יהירותו אלי צניעות
ובלב אבי ענווה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה