נעצב אל לבו,
נסערת נפשו,
מזו שאינה את.
נשבר.
וממך כבר לא
נסער.
מגדלור לא רואה ספינתו
תנודת גלים לנשיקת
חוף
בדידותך
איננה והוא אינו
שמא סוף.
כבדרך אגב
שתק נאלם
מאליה נמוגה עלוותו מהנוף
יש עצמו מחדש נברא האדםמאליה נמוגה עלוותו מהנוף
מה שנותר זה חיוך ושתיקה
עדנת משב רוח המבקש לחלוף
לחייך להסמיק. מה את בוכה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה