לכל הרוחות

הילד הקטן נפגע.

זה מה שקרה.

עכשיו אתה יכול לשלוח את עצמך לכל הרוחות ואתה יכול לשלוח אותה לכל הרוחות -

לכל הרוחות יש מקום בשביל שניכם.

זה לא אפשרי כרגע להחליט ככה או ככה, או להחליט בינתיים לא להחליט או לחשוב שאתה יכול להחליט משהו. אינך.

אין בידך לעשות כרגע כלום חוץ מאשר לייבב על מר גורלך. תייבב.

כמו ילד קטן שננטש. חסר ישע. אומלל.

חשיבותך העצמית מנופחת כפי רחמיך העצמיים.
הקרבתך אין לה גבול ומנחתך לא רק שלא מתקבלת אלא נדחית ברגל גסה.

נאמנותה לעצמה צורמת לך שכן כביכול היא באה על חשבונך.
אין קשר. בכלל.

היא יכולה היתה לצאת למאהב,
לערב חילופי זוגות או לערב ברידג' עם חברים.

היא יכולה היתה לבנות אימפריה כלכלית מאחורי גבך
ועדיין כל זה לא היה מתוך בגידה אליך אלא מתוך נאמנותה לעצמה.

חלק מהזוגיות זה לפנות מקום וזמן על מנת שכל אחד מבני הזוג יהיה בן חורין לזמנו ולמעשיו ולו לפסק זמן. זה לא קל להכיל את הרעיון שאהובתך מתענגת בלעדיך, אבל בזוגיות יש כל מיני דברים לא קלים.

כל בכייך הנוכחי נוטף נאמנות עצמית דומה.
רק אתה במרכז הבמה.

נאמנותך לברית שביניכם אם כך
מתערערת על פי התנהגותה.

תתבונן על זה.

אתה לא רק שלא עוזב.

אתה יוצא למלחמה על הזוגיות שלך ועל אהובתך.

לפעמים, זה קורה, אחד הצדדים צריך לומר
עד הלום! להבהיר את הקו ולשרטט איזה גבול.

וכאשר הצד השני מסכים להתיישר,
ויש נכונות לעבוד ולפתור ולהתאזן ולצמוח מזה ביחד,
הופך הקורא לסדר להיות ילד קטן ומושתן ולייבב -
היא לא באמת רוצה אותי, אחרת לא הייתי צריך לקרוא אותנו לסדר.

אינפנטיל. לא מותיר לה ברירה אלא להיות אשמה והגורם למסכנותך.
היא לא.

תבכה ותייבב. תזכור שיש בך גם אדם בוגר,
שיודע להכיל קשת גדולה של רגשות,
בבגרותך הנך כקומפוסטר במובן הזה של
הופך חרא - לזהב.

תודות.