יום חמישי, 16 באפריל 2015

לך תהיה היטלר

על פני להרכין ראש בפני הקרבן
להתעלות

על קצות
אצבעות 

הנפש להיותה מעל ומעבר
נושקת שכינתה ומציצה אל על

אל נשגבות הבריאה
החיים בחומר והמוות בו.

אני, שגדלתי במחנה ריכוז בהשראת אושוויץ
שם גדלה אלמנת צה"ל ויתומיו ונבחרה להיות לי לאם
תחת שרביט שנאת אב וניכור קרבת דם של אבותיי
של הבדידות, הכפור והרעב האפשרי ביערות פולין

מסרב להרכין ראש.
מסרב לא לסלוח. ולא מדובר בגרמנים
ולא מדובר דווקא ביהודים.
אלא לאדם.
שלא לי הסליחה מחד ומאידך לא לי אי הסליחה.

אלא לעצמי
למצוא לי מחילה בה אוכל למחול
לאנוש באשר הוא,
בי בתוכי ומחוצה לי

---

ומהמחילה הזו עולה האפשרות
להחסיר את הפחד 

היות נכון
לאהבה

שיש נצח מובטח אל החיים

אפשרית אהבת האנושות -
גם אם
את האנשים יש קושי רב לאהוב,
במובן הזה של להסתגל
אל כל הפנים.
מבפנים.

(לך תהיה היטלר)


---

תודות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה