זה לא סתם שאני חוזר שוב ושוב לד"ר אדוארד באך ולפרחי באך.
זה מורי ורבי זה.
זה פתח לי את השפיות למקום של התבוננות, מודעות עצמית.
משם, מהמקום הזה, של התבוננות נקיה, בגובה העיניים, בא שכל ישר.
זה מה הוא אומר:
האדם - לא המחלה.
אתה
לא השפעת, השעול, לא כאב הראש - אתה.
את
לא המחזור, לא המיגרנה - את.
---
מתבקש להבין ש:
הגורם הוא באדם והסימפטום הוא בגוף;
הגורמים מעוגנים היטב במחוזות המטאפיזי;
התוצאות תמיד בפיזי;
השפעת המטאפיזי על הפיזי מכרעת;
אין גורם אחד ואין תוצאה אחת;
לא הכל ניתן להבנה.
---
אין לך כמו פליאה טובה לעורר סקרנות.
---
הלך הדוקטור ומצא שלושים ושמונה מסרים מטאפיזיים מהצומח.
בעיקר מפרחים, בעיקר מפרחי בר.
הפיק תמציות, אפיין ובנה שיטה מדוייקת המתאימה לכל האדם,
לעבוד עם המסרים האלה מהמטאפיזי,
לחוות בגופו תהודות אנרגטיות עדינות ורבות עוצמה,
לקבל כלים למציאת הדרך האישית,
כשמצב הרוח הוא המקבל הדגשה יתירה.
אנחנו מדברים כאן על איזון דרך הרוח. איזון רוחני.
באך אומר ששם הגורמים לכל המחלות - בחוסר האיזון הרוחני.
באך במקרה זה, קרוב לוודאי צודק.
העלאת המודעות היא הפטנט של באך.
המודעות העצמית, באמצעות אבחון וחקירה עצמיים,
בתוך היבטים של הנפש, שהאדם עצמו יכול לבחור לרדת לעומקם.
בבחירת ההיבט של הבקורת למשל, שכוללת גם שפוטיות,
נמצא האדם מודע יותר ויותר לכל אותם מקומות בהם אלה, השיפוטיות והבקורת מנחים אותו בחייו ועד כמה הוא יכול להיות יהיר ביחסיו עם העולם.
המודעות לאלה, כאשר היא מגובה בשימוש בתמצית המתאימה, בחשיפה לתהודה האנרגטית עצמה - מאפשרת הבנה גופנית ממש של המתח המתלווה לחוסר האיזון הזה, לכך שהמתח הזה קשור בחברה, בסביבה.
המודעות גם מאפשרת לראות איך זה בלי המתח (שזה מה שהתמצית עושה ברמה הגופנית) ואז עשוי להתחולל שינוי.
שינוי בו מסולק הגורם הזה.
התופעה הגופנית שאפשר שתעלה בעקבות גורם שכזה אצל אחד עשויה לפתח סימפטום גופני של מעי רגיז ואצל השני שלפוחית עולצת - הסימפטום כאמור, הוא רק סימפטום.
מה אומר לנו באך?
באמצעות השימוש בתמצית הזו, יעלה האדם הזה, התפוס בבקורת ובשיפוטיות אל סגולותיו, אל הסובלנות והסבלנות הקיימים בו, יכולת האבחון הניכרת שלו עשויה אז לתרום גם לחברה, ואז, כאשר יפוג המתח הקשור בבקורת אינסופית, יבריא - זה מהמעי הרגיז וזה מעליצות שלפחיותו.
המשך יבוא
---
תודות.
---
זה מורי ורבי זה.
זה פתח לי את השפיות למקום של התבוננות, מודעות עצמית.
משם, מהמקום הזה, של התבוננות נקיה, בגובה העיניים, בא שכל ישר.
זה מה הוא אומר:
האדם - לא המחלה.
אתה
לא השפעת, השעול, לא כאב הראש - אתה.
את
לא המחזור, לא המיגרנה - את.
---
מתבקש להבין ש:
הגורם הוא באדם והסימפטום הוא בגוף;
הגורמים מעוגנים היטב במחוזות המטאפיזי;
התוצאות תמיד בפיזי;
השפעת המטאפיזי על הפיזי מכרעת;
אין גורם אחד ואין תוצאה אחת;
לא הכל ניתן להבנה.
---
אין לך כמו פליאה טובה לעורר סקרנות.
---
הלך הדוקטור ומצא שלושים ושמונה מסרים מטאפיזיים מהצומח.
בעיקר מפרחים, בעיקר מפרחי בר.
הפיק תמציות, אפיין ובנה שיטה מדוייקת המתאימה לכל האדם,
לעבוד עם המסרים האלה מהמטאפיזי,
לחוות בגופו תהודות אנרגטיות עדינות ורבות עוצמה,
לקבל כלים למציאת הדרך האישית,
כשמצב הרוח הוא המקבל הדגשה יתירה.
אנחנו מדברים כאן על איזון דרך הרוח. איזון רוחני.
באך אומר ששם הגורמים לכל המחלות - בחוסר האיזון הרוחני.
באך במקרה זה, קרוב לוודאי צודק.
העלאת המודעות היא הפטנט של באך.
המודעות העצמית, באמצעות אבחון וחקירה עצמיים,
בתוך היבטים של הנפש, שהאדם עצמו יכול לבחור לרדת לעומקם.
בבחירת ההיבט של הבקורת למשל, שכוללת גם שפוטיות,
נמצא האדם מודע יותר ויותר לכל אותם מקומות בהם אלה, השיפוטיות והבקורת מנחים אותו בחייו ועד כמה הוא יכול להיות יהיר ביחסיו עם העולם.
המודעות לאלה, כאשר היא מגובה בשימוש בתמצית המתאימה, בחשיפה לתהודה האנרגטית עצמה - מאפשרת הבנה גופנית ממש של המתח המתלווה לחוסר האיזון הזה, לכך שהמתח הזה קשור בחברה, בסביבה.
המודעות גם מאפשרת לראות איך זה בלי המתח (שזה מה שהתמצית עושה ברמה הגופנית) ואז עשוי להתחולל שינוי.
שינוי בו מסולק הגורם הזה.
התופעה הגופנית שאפשר שתעלה בעקבות גורם שכזה אצל אחד עשויה לפתח סימפטום גופני של מעי רגיז ואצל השני שלפוחית עולצת - הסימפטום כאמור, הוא רק סימפטום.
מה אומר לנו באך?
באמצעות השימוש בתמצית הזו, יעלה האדם הזה, התפוס בבקורת ובשיפוטיות אל סגולותיו, אל הסובלנות והסבלנות הקיימים בו, יכולת האבחון הניכרת שלו עשויה אז לתרום גם לחברה, ואז, כאשר יפוג המתח הקשור בבקורת אינסופית, יבריא - זה מהמעי הרגיז וזה מעליצות שלפחיותו.
המשך יבוא
---
תודות.
---
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה