גן עדן

נפגשנו בתור לצ'יפס.

ז'אן דארק הסבירה במאור פנים שמי שרוצה משהו אחר, בשר או שאר מזונות -
מוזמן להתקדם.

שאלתי סטודנטיאלית מדוע לא תתקדם קמעה, "אני אפסיד את התור לצ'יפס ואז מה?" הטעימה.

צחקנו כולנו, ככה זה בגן עדן, בתור לצ'יפס, מריצים קטעים.

ז'אן שחשה שלא בנוח לנוכח התור המצטבר, חיפשה איזו אפשרות למרד או לשינוי ומצאה מנוחה כשהצ'יפס הגיע והיא החלה לחלק אותו.

הענק, ללא גנו, לקח אולי ארבע מנות צ'יפס, המשיך - מחייך בחלקו.

ילד עקף את התור וקיבל לפני כולם והוא אפילו לא שם לב.

יום שישי, שתים עשרה וחצי, בתור לצ'יפס.

אתם יודעים, נפגשים.

שבת שלום.