ע.

ע. הוא איש מבוגר.
התלונן בפני על צפצוף ארוך ומתיש באוזניים.

הוא מתיישב הידיים אוטומאטית באו לצידי אוזניו.
אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של הידיים. הן יוצאות מרשותי ומתחילות לעשות תנועות משונות, ואז זה לפתע נהיה יותר חזק מאוזן שמאל.
החלה תנועה. הצפצוף המתמיד שהיה תקוע ממש במרכז איבר המוח,
קיבל משקל.

ואז קיבל ע. דמיון מודרך לנשימות מודעות - כאשר עליה מולבשות הנחיות של איזון שמאל ימין, מעלה מטה וקדימה אחורה.

במקביל קיבל ע. גם תרגיל נשימות פשוט וארוך.
רק מודעות לנשימות על ידי ספירתן.

לאחר יומיים נפגשנו שוב,
והידיים עושות את שלהן,
והדמיון מודרך עולה שוב, והפעם "מסבך" את התרגול.
מעלה את התסכול.
מקצין את התסכול.

לאחר עוד יומיים הוא ביקש שאכנס.
והידיים עובדות, ואין שום הנחייה מדיטטיבית.
רק בקשה לקבל משוב לגבי עוצמת הצליל.

ומחלישים את רעשי הרקע על מנת שהצליל יהיה ברור.
והידיים עובדות.

ועולה האבחון הזה, על פיו האדם תקוע בין חזית ואחור,
עתיד ועבר,
ואלה קשים בעבורו עד מאוד.
גם זה העתיד, וגם זה העבר.

וזה, נאמר.
עם הנחייה ברורה: תתמקד בדמיון המודרך, בעיקר בקדימה אחורה. תלמד את זה ותתרגל רק את זה. כמה שיותר.
והזמנה ללמוד את העניין של פרחי באך.

---

ביום ראשון דיווח לי שהשבת היתה מצוינת.
ולא פירט.

"פרחי בר?" שאל, "דיברת משהו על פרחי בר?"

באך.
פרחי באך.
נדבר.
קודם תרגיש טוב ותבריא לגמרי.


---


תודות.