שנה טובה

האוויר, העומד מחולין זרימתו

הוא שמביא את ברכת השנה החדשה

לכבוד כל הברואים

מתקדש.

בעת שינוי שכזה,

טוב לה לשיבה הביתה,

שמתכנסות משפחות.

ואז,

השיבה הביתה איננה אקט סמלי בלבד,

אלא היא ההסכמה הפשוטה,

ההגשמה הפשוטה,

להיות בדיוק מי שהנך

במשפחה בה גדלת,

במשפחה שבה הנך גדל/ה

במשפחה המסתעפת הלאה והלאה והלאה...

י/תמצא וי/תסכים כל אחד/ת

למקומו/ה

ולזמנו/ה

במשפחת האדם.

והחסד שורה.

והשינוי הבא, הוא השינוי הטוב,

השינוי הטוב הוא השנה הטובה;

שנשכיל לצמצם את המרחק שבלב,

מהבית, מהמשפחה, מאינטימיות

ומשפיות בסיסית

בה החסד לא רק שנוכח אלא גם מורגש.

גם בעתות כאב מצוקה וסבל

ואלה

הם הפריווילגיה של הנפש.

לו תלמד הנפש להכיר בכך

ולנצל את היכולת הזו

והזכות הכבירה הזו

להביא סבל אל עצם החיים

גם כאג'נדה אם בכך חפצה

וזה מה שמשמח את ימיה,

מתוך ידיעתה הגמורה

שזה בכל מקרה בידיה

ולא יכול להיות מתוקן בחוץ

שכן דבר באמת אינו מקולקל.

החירות – לא פחות -

מונחת על מפתן השנה הבאה,

שתהא מבורכת ומברכת את עצמה

ואת כל מי שמבקש אחר הברכה,

ויתעשת האדם מריצתו אחוזת האמוק

במדרון הערך העצמי וזה מדורג אשליות

גבהים ותהומות ובריצתו מבזבז את עיקר העניין.

החיים.


שנדע לחיות אנוש

שנדע לחיות.

---

תודות