קריצה

כי מה מורה לנו האהבה?
דבר אינה מורה ואין מורה גדולה ממנה
ולעתים לשמחתה כי רבה אוהבים אנחנו
ולעתים מורה האהבה את הרוח הטובה
ולעתים מורת הרוח אז מורה אישית היא לנו
לכאוב לסבול לדמוע ואז לנוח
ולהביט מתוך עיני האהבה

שזה עניין נאה ומלא עניין:
להתבונן מתוך עיני האהבה אל העולם לראות שאין שום דבר שאינו מרהיב ביופיו ואין לך יפה ממכוער, ואין לך דוחה או רחוק, שעיני האהבה רואות רק יופי ואחווה ושמחה ואוזני האהבה ערבים לנגינת החיים ונחיריה מריחים את יערת הדבש וניחוחות של אדמה חיה אחרי הגשם מניחים חיים לקצות הידיים הבוחשות ולתחושת המים החיים בטעם הזרימה עת לחי התינוק הרך מניח נחת רוח אל לחיי אמו ואביו אוהבו שכך זה שמתבוננים מתוך עיני האהבה.

את זה בין היתר - היא מורה.

וכל שנדרש זו הסכמה.

---

תודות........................................................... וקריצה