יום שישי, 17 ביולי 2015

בלי מאמץ

אין לך אפשרות לשלוט בשום דבר באמת.
את לא יכולה לשלוט במתרחש.
את לא יכולה לשלוט בשום דבר.

לעולם הבלתי צפוי ממתין ומחייך.
הנושא היחידי שבשליטתך המלאה הוא הלכי רוחך.
מצב רוחך. מנעד תדרי מחשבותייך.
בחירותייך וזיקותייך,
אמונותייך אל מול הידיעה שאין בלתה.

זה, פשוט מאוד.
היות והכלל הראשון הוא לא להתאמץ. 
להניח. להסכים. לקבל את הדברים כפי שהם ולהסכים להנחית את רוח הדברים, אל פשטות הקיום, הבלות הקיום.

בלי מאמץ.
לא, לא מדובר על לא להתאמץ פיזית.
פיזית זה אפילו לא רע להתאמץ.


מנטאלית, רגשית, לא להתאמץ.
לגייס את האומץ ולרכוש את הכלי 
שאינו דורש שום מאמץ, אלא למידה של אי עשייה.
ללא מאמץ.

מהפכני, ידוע - אבל זה ככה.

להתבונן. בגובה העיניים. ללא משוא פנים. אל עצמך.
ולזכור - ללא מאמץ שהרי 
התבוננות איננה עשייה - היא אי עשייה ואין בצדה תועלת. יש בצדה תבונה. 


התבוננות מוותרת על שליטה, על הבנה, על תגובה. 
התבוננות היא הכלי הבסיסי שניתן לה לנפש,
על מנת לחקור את עולמה,
ולעולם ההתבוננות היא פנימית.


אפילו המילים האלה מתארות התבוננות פנימית של הכותב.
כל העיניים הקוראות - הן של הכותב, הן מתבוננות מתוך הכותב אל הכותב.

והעיניים הקוראות,
המהנהנות בהבנה כשאין להן שום מושג מה נאמר פה, 

מייצגות את הכלל המרהיב של ההסכמה.
ההסכמה שאינה מותנית.
מה אכפת לו לאדם להתחיל להתבונן.
מבלי להתאמץ.

מי אשר מעוניין להמשיך מכאן פנימה,
אם כך יתרגל התבוננות, ללא תגובה, ללא דעה.

מצלמה.
לראות את הצלם ולפוגג את הדמות.
---


זה, מה שנכתב כאן, מניח אפשרות לעבודה עצמית, ללא שום מאמץ, ולרכישת כלי ההתבוננות עד לרמה של ראיה.
שנדמה לו לאדם שהוא רואה, בעודו רק מסתכל, 

ובעודנו צועדים אל איזון,
גועשת הארץ רוחשת מתמדת חיים.
---
תודות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה