אחי הטבעוניים
כן, אני טבעוני. אדוק. ממש.
הייתי בעבר כבר כמה שנים טבעוני ואחר כך חזרתי לאכול בשר, וכשיצאתי מבדיקה לא מומלצת בעליל (בכלל טוב להתרחק מהחלוקים הלבנים אם ניתן) הודעתי לאומה שאני טבעוני. ומאז אני טבעוני.
והפעם, פניתי לטבעונות בשל בריאות ורצון להיטיב עם משכן נפשי - החומר הזה שאנחנו מכנים גוף.
והפעם איכשהו הגיעה גם האידאולוגיה אשר השרישה את ההחלטה אל עומקים, ששורשי הטבעונות מתארכים מאליהם כאשר מלווה לחוסר הטעם שבאכילת בשר, הידיעה שזה - לא ראוי למאכל. בהחלט נדרשה לתקופת מה.
לכאורה הידיעה שבעבור האפשרות של אכילת ביצים המחיר הקטן הוא שבכל שלוש שניות מושמד (שזו מלה יותר נחמדה לנרצח) אפרוח.
עם זאת מעולם לא עלה שום צורך לצאת להגן על בעלי החיים המבויתים; לשעשוע, לביצים, עור, בשר, חלב ופרש.
לא כי לא נעשה שם עוול, בהחלט נעשה שם עוול, לא גדול בהרבה מהעוול בטבע, שהרי הצ'יטה המביאה לגוריה עופר איילים קטן שילמדו את מלאכת ההרג לא ממש מתחשבת באופן בו מת העופר הזה, ואף אריה או לביאה לא חתומים על אמנת הטרף המוסרנית שהאדם מתהדר להיות נאור עד כדי כך שלהבדיל מבעלי החיים, ישחט ויגדל את בעלי החיים על פי אמנת השלום העולמי בין כל היונקים והיצורים.
וכאשר אחי הטבעוניים נדרשים לחזק את צדקת הדרך, יש מבינינו שיוצאים לצוד בני אדם, למצוא את אלה המזדהים עם הצד הטורף - וללכת לטרוף אותם.
בה בעת אנחנו מתעלמים מהאופן שבו אנחנו בני האדם הורגים את זקנינו, מרעילים את חסרי הישע הממתינים למותם, ולא מקדשים את האדם בחייו ובמותו.
אנחנו מתעלמים מהאופן שבו אנחנו בני אדם, מסממים את עצמנו, במה שנקרא סמי מרפא או תרופות ואלה רעלים מבוקרים, כאשר אנחנו מסממים את ילדינו, באופן שיטתי, עם אג'נדה ברורה של טמטום החושים עד כמה שניתן, שיהיו צייתנים להאמין שכל כלאם לטובתם, שיהיו צייתנים לתרום את גופתם למדע, אבריהם להשתלה ונפשם למדינה.
לאחר כל האלה ויש עוד, ועוד הי"ד נטויה במועל, הבה נניח להטפות המוסר, להוכחה בשער, ההתחסדות לאמור כמה גרועים חייה של פרה המניבה חלב, אשר אגב בלעדיה לא יהיה מספיק קומפוסט לגדל את הירקות והפרות האהובים עלינו כל כך.
הבה נפעל, באופן פשוט ויעיל להקטנת העוול והאיוולת של מעשינו האישיים כלפי הסביבה; אנשים, בעלי חיים, צמחים, אדמה, אוויר, מים - כאיש אחד.
הבה נניח לנסות לשכנע את המכורים לחלבון להפסיק עם חלבון.
הבה נזכור שאת אחינו בני האדם אנחנו מענים לא מעט בטרם אנחנו מניחים להם למות.
ויש מחוזות שאנחנו מענים אותם באופנים נוראיים, עד כדי סקילה ומוות שאינו נופל בסבלותיו - כך נראה, מסבלות הבקר המועלה לעולה, או מה שיהיה פעם תרנגולת והיום הוא עוף.
ובטרם נפגין כנגד התעללות בבעלי חיים, במובן של התעלמות מהברית הקיימת בין בני האדם לבעלי החיים, ברית שאכן אנחנו בני האדם הפרנו ברגל גסה, הבה נתבונן מה אנו, בני האדם עושים לילדינו.
מה אנחנו עושים למבוגרים, והזקנים, וחסרי היש"ע (וזו לא טעות אם כי יש קריצה).
אנחנו שולחים ילדים למקומות זוועתיים מגודרים ומוגדרים. אנחנו מתעללים בילדים - שלנו. יש לנו יופי של תירוצים, אבל תירוצים היו גם לאייכמן.
אנחנו מאפשרים לחברות התרופות ואדוני הפחד לשלוט בכל הרשויות, מהמחוקקת והשופטת ובעיקר המבצעת.
שאין שום טוהר בציד אדם שצד ואוכל חיות.
---
תודות
כן, אני טבעוני. אדוק. ממש.
הייתי בעבר כבר כמה שנים טבעוני ואחר כך חזרתי לאכול בשר, וכשיצאתי מבדיקה לא מומלצת בעליל (בכלל טוב להתרחק מהחלוקים הלבנים אם ניתן) הודעתי לאומה שאני טבעוני. ומאז אני טבעוני.
והפעם, פניתי לטבעונות בשל בריאות ורצון להיטיב עם משכן נפשי - החומר הזה שאנחנו מכנים גוף.
והפעם איכשהו הגיעה גם האידאולוגיה אשר השרישה את ההחלטה אל עומקים, ששורשי הטבעונות מתארכים מאליהם כאשר מלווה לחוסר הטעם שבאכילת בשר, הידיעה שזה - לא ראוי למאכל. בהחלט נדרשה לתקופת מה.
לכאורה הידיעה שבעבור האפשרות של אכילת ביצים המחיר הקטן הוא שבכל שלוש שניות מושמד (שזו מלה יותר נחמדה לנרצח) אפרוח.
עם זאת מעולם לא עלה שום צורך לצאת להגן על בעלי החיים המבויתים; לשעשוע, לביצים, עור, בשר, חלב ופרש.
לא כי לא נעשה שם עוול, בהחלט נעשה שם עוול, לא גדול בהרבה מהעוול בטבע, שהרי הצ'יטה המביאה לגוריה עופר איילים קטן שילמדו את מלאכת ההרג לא ממש מתחשבת באופן בו מת העופר הזה, ואף אריה או לביאה לא חתומים על אמנת הטרף המוסרנית שהאדם מתהדר להיות נאור עד כדי כך שלהבדיל מבעלי החיים, ישחט ויגדל את בעלי החיים על פי אמנת השלום העולמי בין כל היונקים והיצורים.
וכאשר אחי הטבעוניים נדרשים לחזק את צדקת הדרך, יש מבינינו שיוצאים לצוד בני אדם, למצוא את אלה המזדהים עם הצד הטורף - וללכת לטרוף אותם.
בה בעת אנחנו מתעלמים מהאופן שבו אנחנו בני האדם הורגים את זקנינו, מרעילים את חסרי הישע הממתינים למותם, ולא מקדשים את האדם בחייו ובמותו.
אנחנו מתעלמים מהאופן שבו אנחנו בני אדם, מסממים את עצמנו, במה שנקרא סמי מרפא או תרופות ואלה רעלים מבוקרים, כאשר אנחנו מסממים את ילדינו, באופן שיטתי, עם אג'נדה ברורה של טמטום החושים עד כמה שניתן, שיהיו צייתנים להאמין שכל כלאם לטובתם, שיהיו צייתנים לתרום את גופתם למדע, אבריהם להשתלה ונפשם למדינה.
לאחר כל האלה ויש עוד, ועוד הי"ד נטויה במועל, הבה נניח להטפות המוסר, להוכחה בשער, ההתחסדות לאמור כמה גרועים חייה של פרה המניבה חלב, אשר אגב בלעדיה לא יהיה מספיק קומפוסט לגדל את הירקות והפרות האהובים עלינו כל כך.
הבה נפעל, באופן פשוט ויעיל להקטנת העוול והאיוולת של מעשינו האישיים כלפי הסביבה; אנשים, בעלי חיים, צמחים, אדמה, אוויר, מים - כאיש אחד.
הבה נניח לנסות לשכנע את המכורים לחלבון להפסיק עם חלבון.
הבה נזכור שאת אחינו בני האדם אנחנו מענים לא מעט בטרם אנחנו מניחים להם למות.
ויש מחוזות שאנחנו מענים אותם באופנים נוראיים, עד כדי סקילה ומוות שאינו נופל בסבלותיו - כך נראה, מסבלות הבקר המועלה לעולה, או מה שיהיה פעם תרנגולת והיום הוא עוף.
ובטרם נפגין כנגד התעללות בבעלי חיים, במובן של התעלמות מהברית הקיימת בין בני האדם לבעלי החיים, ברית שאכן אנחנו בני האדם הפרנו ברגל גסה, הבה נתבונן מה אנו, בני האדם עושים לילדינו.
מה אנחנו עושים למבוגרים, והזקנים, וחסרי היש"ע (וזו לא טעות אם כי יש קריצה).
אנחנו שולחים ילדים למקומות זוועתיים מגודרים ומוגדרים. אנחנו מתעללים בילדים - שלנו. יש לנו יופי של תירוצים, אבל תירוצים היו גם לאייכמן.
אנחנו מאפשרים לחברות התרופות ואדוני הפחד לשלוט בכל הרשויות, מהמחוקקת והשופטת ובעיקר המבצעת.
שאין שום טוהר בציד אדם שצד ואוכל חיות.
---
תודות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה