יותר מדי טוב

עתים גם זה קורה,
כשמתפעמת הנפש עד כדי כך,
ורואה את העולם בצבעוניות מדהימה,
ונוגעת בשולי הגלימה של מה שמעבר לה,
נמצאת אז נבהלת עד מאוד,
ומיד מפעילה את מנגנוני הדיכוי העצמי על מנת לשמור על ייחודה.

כך, קפיצה זו אם כך אל מעבר להכרה הערה,
אל מעבר לדמיון,
עשויה לבוא אל הנפש מתוך מפגש אקראי,
מתוך התנסות ברעלים שונים,
כגון פטריות או תרכובות מעשה ידי אדם,
או מתוך התפעמות לנוכח יצירת אמנות,
מוסיקה או כל אירוע בו נפתחת הנפש אל אחדותה - בהסכמתה.

אז, מנגנון הדיכוי העצמי ממנף את העצב, הדיכאון, השיתוק העצמי, האובססיה העצמית.
על מנת להנכיח לה לנפש שאכן נבדלת היא, יחידה ומיוחדת.

כאן, אם כך אם מבקשת הנפש הפרטית,
את המקום הזה של לחזור לתפקוד ללא התפעמות וללא דיכוי עצמי,
טוב אם תנקוט בכמה פעולות פשוטות, בהן:

שטיפת ידיים, שטיפת הפנים, מקלחת וכל מה שקשור במים.
התמקדות בנשימות מודעות בזמן מנוחה ובזמן מאמץ.
הליכה, הליכה, הליכה ותנועה על כל צורותיה.

ובעיקר טוב אם תתמקד בהודיה ובקבלת כל הטוב בעולמה.

שכן בתקופה זו, עיקר העיקרים של מצוקות הנפש האנושית איננה סביב חוסר וחולי

אלא

כי יותר מדי טוב לה לנפש
ואף פעם לא למדה

כיצד להכיל את כל זה.

---

תודות