רגעי קסם

ובאותה התנדנדות ברווזית של תחילת הליכה, באה אלי,

כשאת מגרגרת בהנאה, ומושכת את כל תשומת הלב,

בסקרנותך, זו המביעה תמימות אין קץ,

והושטתי לך ידי - למשענת, 

ולפתע ראיתי את ידי ואלה ידי אבי.

היו אלה ידי אבי, ואני הייתי זה המתנדנד בצעדים ראשונים,

מגרגר בהנאה, שמח עד אין קץ, מתוך תחושת חירות וחיות שלמה -

חי וקיים, במלוא המשמעות האפשרית של חירות רוח האדם.

ואבי, בידיו הטובות,

אשר עד הרגע הזה שכחתי את טובן הבסיסי,

מניח לי את האישור לכל זה - לחיים,

מאפשר לי להכיר את משמעות הקיום 

ברגעי הקסם האלה של ילדותי.

שאת, הבאת אל תוך הרחבת הזכרון האישי,

של איש אחד,

איך היו גם היו רגעי קסם.

שכבר מתחיל להתבגר ועדיין מתעקש למצוא יום יום,

ואם אפשר שעה שעה או רגע אחד ארוך ומתמשך, 

את אותה חירות 

ולגרגר בהנאה.

וכל זה כהרף עין, בתוך הנחיית סדנה. 

על הדשא בפארק - מתחת לעץ, 

בתנופת התקיימותה.

---

תודות