חרא של פילים

יסלחו לי הקוראים אם אינני מדייק במינוחים שכן הנני מביא את הדברים מהזכרון.

אחת הדמויות המרתקות שקראתי על פועלן ואיך פועלן הוא ד"ר פריץ פרלס, זה מהגשטאלט (תרפיית התבנית).

בדבריו מתייחס פרלס אל מה שמעבר למילים. אותו "דבר" או "דבריות" שזה עיקר העיקרים אבל לא על זה אני מעוניין לדבר עכשיו.

בהתייחסו למילים, באשר הן, פריץ מבדיל בין "בולשיט" שזה דברי חולין וסתם עניינים שאינם מועילים בהכרח משום בחינה התפתחותית או פסיכולוגית.

בהתייחסו למילים הנדרשות להתפתחות התקדמות והיבטים פסיכולגיים - לאלה הוא קורא - "אלפנטשיט".

ומהו שאינו "אלפנטשיט" או "בולשיט".

זהו, שעל פי פריץ איני בטוח שיש כזה דבר.

ועל פי הדבר עצמו נראה ששירה, כתיבה שאיננה לעוסה ומתיימרת להפשיט כל פירוש לרמת ההתפלפלות המילולית
בדומה לרמת העיכול של כל "שיט" (שהוא מטבעו כבר לאחר העיכול).

---

ולמה אני רושם את כל זה, להזכירני כמה "אלפנטשיט" מוצע לי לקרוא וללמוד
כמה "אלפנטשיט" נדרש לכל מי שאינו יכול בלי הגדרה מדויקת לכל ניואנס - 
שנדמה שההגדרה עצמה היא שתניח פתרון במקום שבדרך כלל אין בו בעיה.

וכמה "אלפנטשיט" אני מייצר בעצמי.

למשל הרשומה הזו בעצמה.

---

תודות.