יום חמישי, 4 ביולי 2013

בין טבעונות לחינוך ביתי / ואין מנעול


שאלת האידאה שנמצאת מאחורי לפני או מצדדי הנושא המדובר, היא השאלה הזהה.

טבעונות


האם הטבעונות שלי היא אידיאית? בריאותית? רפואית? או עד כמה ההיתפשות בהוכחות מחקריות או בהצדקות לכך שאיני אוכל מהחי, כל מיני השוואות שמראות עד כמה אני צודק שאיני אוכל מן החי וכן הלאה...
שאם אני שם מתוך הצדקות אידאליסטיות בלבד,
נמצא הדבר עשוי גם להתהפך על עצמו,
שכן המנוע הוא הגוף ממילא.

כאשר ההחלטה היא ההחלטה של הגוף,
אין שום צורך להיתפש בהוכחות.
כולם מסכימים שאם עגבניה לא טעימה לי 
זו סבה מספיק טובה להימנע מעגבניה.

---

חינוך ולימוד ביתי


כך גם החינוך והלימוד הביתי,
שאם זה ספון אידאית בדרך חיים עמומה, היולית, מסתורית ומלאת הפתעות שכולן לטובה,
ורק חסרים להיות קיימים גם מלאכי השרת,
ואיננו בא במצוות הגוף,
ככורח כמעט,
כגירוי שאי אפשר לעמוד בו, 
טוב לבחון את היפוכו,
במיוחד כאשר מי שמשלם את המחיר -
הוא הילד - 

כך לפי דעת הוריו. 
שהילד משלם את המחיר
כך לתחושת האשמה והבושה.

---

ואין מנעול

הכל מאוד אישי ושום דבר לא אישי בה בעת.
אי אפשר להאמין במה שאיננו משתלב עם הידיעה.
הידיעה הפנימית.
אפשר להשתכנע אבל טוב לדעת שזה שכנוע,
וטוב במיוחד, ועצה זו יפה לכל מצב
לרענן את נקודת המבט 
מבלי תנאים מוקדמים

ולראות כל ילד וטובתו הוא.

ולהתבונן.

שזה המפתח 
ואין מנעול.

---

תודות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה