יש מבטים מרפאים

אני חושב שלתת לה מרחב עכשיו זה כל מה שאני יכול וצריך לעשות.
יכול וצריך - לא תופס.
רוצה.
רוצה לתת לעצמך מרחב ומתמקד בלתת לה מרחב.
זה הרצון וזו הדרך.

 מרחב בכל המובנים - תמיכה, פרגון, ולשמש כעמוד תווך של המשפחה.
כאשר הנך נותן תמיכה, לעתים אינך נותן מרחב.
נתינת מרחב היא להניח לה את ההתמודדויות שלה מבלי לכפות עליה תמיכה.
שכן, תמיכה לעתים היא המניפולציה היעילה ביותר דרכה אפשר לשלוט במתרחש.
לכן, הזהר בתמיכה ושים לב טוב טוב שהיא אכן מעוניינת בתמיכה שלך ובאופן שבה הנך נותן לה תמיכה.
התבונן באופן שבו היא מסכימה לקבל ממך – יכול להיות בהחלט שמאוד קשה לה לקבל ממך.
אל תכפה מתנותיך.
פרגון הוא בדיוק המקום להיות נוכח ולהניח עזרה
רק כאשר אתה מתבקש ובאופן בו אתה מתבקש להניח עזרה.

ליטול ממנה חלק מהתפקידים בבית ולשחרר אותה על מנת שתצא למצוא את עצמה מחדש.

שים לב, אתה לא רק רוצה לתמוך בה, אתה גם מגדיר בעבורה מה היא צריכה ומה המטרה שלה.
אולי דווקא המטלות בבית זה החלק שהיא לא מבקשת עזרה, אולי היא מעוניינת לצאת לבלות שלוש פעמים בשבוע? איך אתה קובע מה היא צריכה? עזוב את התשובה שזה מה שהיא אומרת, שכן הפער בין מה שהיא אומרת למה שאתה שומע ולמה שאתה מבין כל כך גדול שמה שהיא אומרת לאוזניך זה לא רלוונטי.
הנח. אינך יודע עדיין למה היא זקוקה, אבל אתה מעוניין או מבין שיש כאן עניין של מרחב, או היעדר מרחב.
תן לה מרחב בכך שתיקח לעצמך מרחב. שחרר מעט את המרחב המשותף.
הנח לה להתכנס אל תוכה וגם אם היא מוצאת חבר או חבר ומשתפת אותם במה שהיא לא יכולה כרגע לשתף אותך – הנח.

המרחב שאתה לוקח לעצמך הוא מרחב מוגן, רחב ומלא הפתעות ואפשרויות
ולא מדובר כאן אלא על המרחב הפנימי, בתוך אבר המוח, בתוך הגולגולת - יש מרחבי אינסוף גלקסיות על גלקסיות – על המרחב הזה מדובר.
אם אינך חש  את הדימוי הזה זה בסדר, העיקר שהמילים נקראו.

ולאחר שהנחת למרחבים שלה והנך מתכנס אל המרחב שלך,
אתה גם יכול לוותר על המטרה ששמת לה – לנוחותך הרבה,
כתרגיל ערום להפליא, בו "עבדת על עצמך"
שכן אולי היא לא ממש בשלה למצוא את עצמה מחדש?
אולי לפני כן היא צריכה להיזכר בעצמה הקודמת?

כלומר, ההבשלה וההתפתחות מאוד אישיים
ואינך בעמדה להחליט בעבור הזולת את שלבי ההתקדמות. אף אחד לא.
אפילו לא אלוהים.

 זהו מבחן אהבה אולטימטיבי עבורי. שכן אם אני בא חף מצרכים ורשימות מכולת של מה צריך לעשות כדי שיהיה טוב, אלא פשוט נותן לה את התחושה שהטוב כבר כאן, ושאנחנו רק צריכים למצוא אותו מחדש.

לאהבה אין מבחנים. רד מזה, אהבתך איננה עומדת למבחן ואתה לא בא חף מרשימת מה צריך להיות, אינך יכול לתת לה שום תחושה והיא לא צריכה להצטרף אליך על מנת למצוא את הטוב מחדש.
הנח לה!
מצא את הטוב. מחדש או מישן. מצא את הטוב שבך ובחייך בלי שום קשר אליה ואם אתה רוצה לכרוך אותה לתוך הספור מצא את היכולת ללטף אותה בעיניך,
במיוחד כשהיא לא רואה ולא שמה לב.
קוראים לזה – מבט אוהב.
יש מבטים מרפאים – יש שאת המובט ויש שאת המביט.

אולי ככה היא תרגיש שוב ביטחון שאני לצידה ולא שם על מנת לקחת את חלקי כעוד ילד נוסף שמחכה לקבל את ליטרת תשומת לב שלו. בעצם על מנת לתת לכל העניין הזה סיכוי צריך להעיף את המעונה ולהישאר רק עם הקדוש.

מה שהיא תרגיש ככה או אחרת לא רלוונטי כי הרגשתה אינה יכולה להיות המטרה שלך.
לא הרגשתה הטובה ולא הרגשתה הגרועה, אינך אחראי לרגשות של הזולת,
אתה בהחלט יכול ללמוד לשלוט על רגשותיך אתה –
בפועל – זו השליטה היחידה שיכולה להיות לך על חייך.
זה לא אישי רק לך זה ככה סתם, כי הנך אדם.

הנח לססמאות והנח למעונה והנח לקדוש.
היה מי שאתה בהווה, כאשר הנך סובל הזכר לעצמך שזה עובר,
כאשר אתה מתעלה הזכר לעצמך שזה עובר
וכאשר אתה למד את השלווה והזרימה והיציבות שזורות אלה באלה – אתה מתקדם אל לימודי האיזון העצמי שלא תלוי בדבר, לא בה ולא בשום דבר חיצוני.

הדבר היחידי עליו אני צריך להקפיד הוא שהיא לא תפרש את זה ככניעה לאגואיסטיות ולקבלתי כמובן מאליו.

שים לב היטב למשפט הזה. כולו איוולת צרופה. זה לא הדבר היחיד, ואינך יכול להקפיד על איך היא תפרש את הדברים והמובן מאליו כל כך רחב שאין לך מושג כמה אתה מובן מאליו ועד כמה חייך מובנים מאליהם ובמובן הזה, על פני שהיא תקבל או לא אותך כמובן מאליו, הבא את בן הברית האולטימטיבי אל התבוננות נקיה וחפה – המוות – ומשם, מהתבוננות ישירה במוות – באפשרות מותך – משם תתחיל להתבונן על המובן מאליו ולהודות.

וההודיה היא לב הביטוי של הטהרה ולהפך, שהטהרה היא התכנסות פנימה וההודיה עולה מתוכה ומתפרשת עד אין כך.
לכן אמור תודה גדולה – בעיקר על המובן מאליו.

 אבל מאחר ויש לי עדיין את האמונה שגם אם האש כבתה יש כמה גחלים שעדיין לוחשות ושכל עוד היא לא תעשה עליהן כיבוי פלמח"י יש סיכוי שנצא מזה אפילו מחוזקים. אמן.

כל עוד היא לא תעשה? כל דבריך עד כאן הם כיבוי סופר דופר, ממש טונות של מים על להבת האהבה –
והגחלים עדיין לוחשות.

---

וטוב שתעדכן אותה על זה, בבחינת -

"ראי,

החלטתי שאני צריך לטפל בעצמי על מנת להיות יותר שלם עם עצמי ולהיות יותר מאוזן.
יכול להיות שיהיה שינוי בהתנהגותי. דעי שזה חלק מהעניין."

זהו, להודיע לה - בפשטות.

ואז, להקשיב לה בשבע עיניים.

כלומר, להקשיב בלי להגיב,
ואתה יכול כשהיא מדברת לחזור על מילותיה אצלך בראש,
בניגון שלה ובקצב שלה,
ממש חיקוי מושלם של דבריה אבל בראש, לא בקול רם.

אתה גם יכול לבקש ממנה לאשר לך שהבנת נכון את דבריה –
כשאתה חוזר במילותיך על המסר שלה אליך.

כל זה בעבורך ולא במובן של לקבל ממנה מה שאתה רוצה אלא במובן של לפעול למען איזונך האישי.

האם זה ברור?

---

תודות.