יום שני, 7 באפריל 2014

מראה

במדיניות החד פעמיות הקיימת בעולמנו הנאור,
לא פלא שיש יותר ויותר אנשים שמעדיפים להחליף את המראה - על פני להתבונן בה.

זה טוב ויפה וזה מסתדר מצוין עם שינוי המשפחה ממשפחה גרעינית הנשענת ונמצאת כחלק מהמשפחה המורחבת, השבט, החמולה או כל קשר דם מתפתח.
זה לא רק טוב ויפה זה גם בהחלט עוזר לצמצום הילודה מה שתמיד מבורך בעת הזו, בעבור האנושות והכדור.

עם זאת, כאשר המראה - דהיינו בן או בת הזוג קשורים בקשר דם, זה שנוצר אוטומטית בהבאת ילדים לעולם, החלפת המראה לא שלמה.
שכן, המראה הזו שאנו חפצים לזרוק, כי היא מעמידה בפנינו את חרפתנו, בושתנו, חולשתנו או כל דבר אחר,
ממשיכה להיות שם. והיא תמשיך להראותנו את מה שלא תמיד נוח לראות.

ההזדמנות של איזון היחסים ובירור גם פנימי וגם זוגי אם כך לא קורץ לרבים מתוך כך שזה להתכנס פנימה ולגלות את מה שממילא ידוע - מחדש.
ההבדל הגדול בין קשר לא טוב שהמאמץ לשמור אותו גדול מהתועלת, גבר מתעלל, אשה מתעללת וכן הלאה נמצא בעניין הזה: יש ילדים או אין ילדים.
שכן גם פרידה מוחלטת ובלתי חוזרת, גירושין וכו', לא הופכת את ההורים מלהפסיק להיות הורים משותפים, זוג הורים, זוגיות הורית.

כאשר אין ילדים, בהחלט ראוי לסיים קשר שמזוהה כמזיק.

כאשר יש ילדים, כאשר יש אהבה, בטרם מפרקים את התא המשפחתי, בכל מקרה ראוי לסדר עניין עם בן/בת הזוג לפני, תוך כדי ואחרי הפרידה.
יתירה מכך,
אין שחור ולבן.
וכאשר נמצאת אשה משמשת כבור הזבל של אהובה,
נמצא גם הוא פח האשפה שלה. נקודה.
רודן וקורבן - אין הבדל.


תודות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה