מרדם

אבי זכרו היה נוהג בי ביד קשה
לבו הרך וחרדותיו מהדהדות

שהאמין בכל לבו שאם רק אזי בוודאי
והנחיל לי מצוות בלתי אפשריות

כאשר נישא בשנית לניצולת אושוויץ 
נכנסתי בלא יודעין אל הגטו

אל הגטו הזה של השתיקה והשחור
אל הגטו הזה בו רעב הוא לחם החוק

ואם לא רעב פיזי
רעב רגשי.

צום מתמשך והיעדר כל קרבה

---

מרדתי בו - מרדתי בה - מרדתי בגטו -
והמרד הזה

הוא תהילתי והוא בושתי
שכן גם במחנה הריכוז ובגטו

החירות עשויה להיות צו מצפונך
והנך עשוי לספוג בוז ותוכחה -

זה לא שעבדים היינו
זה שעדיין עבדים - עד עכשיו

---

ישראל היא מדינת הלאום היהודי
וזה צר על אחיו הפלשתינים

סוגר להם מחנות ריכוז וגטאות
ומתפלא על מרדם.

---

תודות