יום רביעי, 21 בינואר 2015

צפירה (1982)

התאספנו לעדר עצום ורב,
והרועה שלנו בא מכל מקום
ובכל זמן, אבל פתאום עכשיו
איננו מבינים מה פתאום

הפסיקו פעמונים חשמליים לדנדן,
מה פתאום כל הגיטרות האלו,
איננו מבינים שערות ארוכות מאלו,
צפירה ארוכה וחיוך מאולץ חן.

נשברנו לשבר עמוק ורחב,
והכאב שלנו בא מכל מקום
ובכל זמן אבל פתאום עכשיו
איננו שואלים מה פתאום

הפסיקו גיטרות חשמליות כאלו,
מה פתאום החלו פעמונים לדנדן,
איננו מקצרים שערות ארוכות מאלו,
צפירה ארוכה וחיוך מלא חן.


 [ש.ל.א.]


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה