א.
אוטובוס
הוא מקום של בדידות.
בחשכה הזו אורות מורא מרגיע,
בחשכה הזו אורות מורא מרגיע,
אני
כמעט. ככל שאר הנוסעים
ככל
שאר הנושאים, אני נוסע
במנהרת
הלילה אל השדות
בם
התקווה הגדולה פורחת חיטים.
ובתוך
המחזה הזה אני ניצב
ומתווך,
אני קלעים והקהל המהופנט
מריע
ומשפיל והקהל הוא אלוהים
ולשמאלי
הוא את.
ב.
דממת
קודש באוטובוס לירושלים,
אנשים
עמלים כילדים
נרדמים,
אנשים עמלים
נחים
בדרך הישנה לעיר העתיקה –
הרהורים
בראש ובראשונה
לבחור
מקום באזור העישון ובינתיים
דמת
קודש באוטובוס, אפילו חרדים
חמורי
סבר ושוקטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה