את שרה. אני כותב, רוח מייבב
תקופה מוזרה של שירים וכאב.
יש עונות כל כך שונות.
יש כאב שחודר לעצמות.
כשאת שואלת מה לא בסדר אני מברך
לפעמים את שואלת למה? מדוע? איך
רוח איך שלכת. את אומרת מוזר
מוזר אך לא זר
לא זר
ומוסיפה (כמעט) בלחישה -
אפילו מעט מוכר.
***
את שרה. ממטרים בצפון. אני כותב
את שרה. ממטרים בצפון. אני כותב
טוב שאת שואלת. מישהו בחוץ מייבב.
פנקס ההגדרות שלי אבד בין השירים,
ולברכות שלי אין כל קשר לאלוהים.
מעט היא אולי בין המילים המתפללות ביותר,
את יודעת הרי, לפעמים אני משקר,
את יודעת הרי כמה אני אוהב.
התקופה מוכרה
שירים וכאב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה