כותבת אבישג:
ממש מבאס שאתה מרשה לעצמך להביע דעה כה נחרצת על נושא שאתה לא מבין בו חצי דבר. לא, זה ממש לא כמו סטרואידים לספורטאי, יותר כמו משקפיים לקצר רואי. מה שכן, יש לעליה המאסיבית באחוזי המאובחנים קשר להיותנו חברה קפיטליסטית הישגית. אבל הי, גם זה סוג של אבולוציה.
ממש מבאס שאתה מרשה לעצמך להביע דעה כה נחרצת על נושא שאתה לא מבין בו חצי דבר. לא, זה ממש לא כמו סטרואידים לספורטאי, יותר כמו משקפיים לקצר רואי. מה שכן, יש לעליה המאסיבית באחוזי המאובחנים קשר להיותנו חברה קפיטליסטית הישגית. אבל הי, גם זה סוג של אבולוציה.
אבישג,
חבל להשקיע התבאסות על מילים של הדיוט. לא?
כל הסיפור של בעיות קשב וריכוז, כאשר אלה מאובחנים על ידי המערכת - ולטובתה (לכאורה) נובע לא מטובת הילד, אלא מכך שהילד לא מתאים למערכת.
לא מתאים למערכת מבחינת הטמפרמנט, אופן הלמידה והעניין בתכני למידה מסוימים.
זה לא שאין מצב שבו לילד עצמו יש קושי להתרכז ו ה ו א מבקש עזרה. זה סיפור אחר לגמרי ואני לא מדבר על בקשת עזרה שנובעת מלחץ חברתי או ממסדי (שגם זה אבולוציה מסוימת), אלא כאשר הוא עצמו מבקש לחדד ולשפר את כושר הריכוז.
לא דובר על סטרואידים לספורטאי, ממש לא, ולכן כדאי להבהיר.
הבה וניקח כיתה של ילדים ונקיים איתם שעור ספורט.
בין הילדים יש עשרה אחוז, שמש לא מתאימים לספורט, לא מעונינים בספורט ולא מוצאים את עצמם בשעור הזה ובמסגרת הזו.
עכשיו, הסטרואידים שיינתנו להם, יעלו את מתח השרירים ויגרמו לצורך לפריקת אנרגיה.
כאן, אם את רוצה להכנס לרזולציה המדעית של עבודת הסטרואידים ולהוכיח את ההדיוט שאינו מבין בזה, ארחיב ואדגיש שזה רק למטרת המטאפורה, לא בהכרח מדוייק, שהרי ההדיוט מדבר.
נחזור לאותו ילד, מלא בסטרואידים שלפתע יכול לרוץ ולנצח, או לחזק את מה שאיננו חזק בו מלכתחילה. בהחלט חלק ניכר מהילדים ימצאו שזה עוזר להם להישאר במערכת מבחינה חברתית ובעיקר לא ירגישו מנודים כי אינם ספורטיביים.
זה - מיותר.
וזו הדעה הנחרצת.
כאן, הקבלה של ההישגיות והתחרותיות כסוג של אבולוציה, לצערי היא הגורם המרכזי לאלה. ההשלמה עם העקרונות הקפיטליסטיים והצדקתם.
כאשר את מקבילה את הריטלין למשקפיים לקצר רואי, את מתעלמת מהבדל מרכזי, הבדל מהותי ממש, שכן את מדברת על עזרה פיזית, שינוי פיזי - השפעה או עוות פיזי בדמות משקפיים, ומשווה את זה לפעולה כימית.
ומכיוון שההדיוט הזה, עיקר עבודתו בעולם הזה מדברת על האפשרות להביא מהמטא פיזי - אל הפיזי גם השפעות מסוג המשקפיים, בבחינת שינוי המבט מהחומר אל מה שמעבר לחומר, ששם הגורמים והפתרונות, בדיוק כפי שהפאניקה היא אחד הגורמים העיקריים לכל המחלות הקשות והסופניות, ובדיוק כפי שהפחד מאובדן שליטה הוא שמייצר אמונות כה הדוקות אל החומר - אל הכימיה.
כוחה של הכימיה הוא חומרי.
החומר במובן הזה בהחלט יש לו מה לומר לנפש. היחסים בין הרוח והגוף הדדים לחלוטין.
לכן נטיית הנפש לרדוף אחר סבות ותוצאות ברורות ומידיות כמו שהסטריכנין למשל, או כל תרופה שזה בעצם סם.
לכן כל כך קל לה לחברה לסמם את הילדים.
כך יוצא שכפי שבתחילת המהפכה התעשייתית היו משכרים תנוקות כי לא היה מי שישגיח עליהם כששני ההורים יצאו לעבוד, ונמצאה ההצדקה לטירוף ההוא, וכפי שמסממים את כל האוכלוסייה בעודף לא מתקבל על הדעת של שימוש בתרופות, הליכים רפואיים ותעמולה בדבר הגוף ואין בלתו, כך גם ההצדקה המופלאה הזו - שזה תהליך אבולוציוני - שזה לטובת הילד מהבחינה החברתית, כלכלית או כל שקר אחר.
זה לא שאין אף ילד שייהנה או יהיה מעוניין בסמים האלה, הריטלין והפתרונות הכימיים, כפי שאנחנו כמבוגרים צורכים כל מיני סמים שמכונים תרופות - ואני לא מדבר על צמחי מרפא, כאלה שאשכרה באים מהטבע האבולוציוני בפני עצמו.
זה כן שמה שקורה היום, זו הפקרות בלתי נתפסת, שהיא המשך טבעי לכליאת הילדים במסגרות שאינן לטובת הילדים כלל ועיקר, אלא לטובת המדינה, או הנהנתנות הקפיטליסטית של הילדים שמכונים הורים (אנחנו, ההורים), על פיה מותר לסמם את הילדים ולהטריף עליהם איזו נורמליות שאיננה הנורמל שלהם, ובכך לסרס את אישיותם, את יכולותיהם ואת סגולותיהם.
וזה, זה מזבח ראוי להתבאס עליו, לא על הדעה הנחרצת שלי.
תודות.
כל הסיפור של בעיות קשב וריכוז, כאשר אלה מאובחנים על ידי המערכת - ולטובתה (לכאורה) נובע לא מטובת הילד, אלא מכך שהילד לא מתאים למערכת.
לא מתאים למערכת מבחינת הטמפרמנט, אופן הלמידה והעניין בתכני למידה מסוימים.
זה לא שאין מצב שבו לילד עצמו יש קושי להתרכז ו ה ו א מבקש עזרה. זה סיפור אחר לגמרי ואני לא מדבר על בקשת עזרה שנובעת מלחץ חברתי או ממסדי (שגם זה אבולוציה מסוימת), אלא כאשר הוא עצמו מבקש לחדד ולשפר את כושר הריכוז.
לא דובר על סטרואידים לספורטאי, ממש לא, ולכן כדאי להבהיר.
הבה וניקח כיתה של ילדים ונקיים איתם שעור ספורט.
בין הילדים יש עשרה אחוז, שמש לא מתאימים לספורט, לא מעונינים בספורט ולא מוצאים את עצמם בשעור הזה ובמסגרת הזו.
עכשיו, הסטרואידים שיינתנו להם, יעלו את מתח השרירים ויגרמו לצורך לפריקת אנרגיה.
כאן, אם את רוצה להכנס לרזולציה המדעית של עבודת הסטרואידים ולהוכיח את ההדיוט שאינו מבין בזה, ארחיב ואדגיש שזה רק למטרת המטאפורה, לא בהכרח מדוייק, שהרי ההדיוט מדבר.
נחזור לאותו ילד, מלא בסטרואידים שלפתע יכול לרוץ ולנצח, או לחזק את מה שאיננו חזק בו מלכתחילה. בהחלט חלק ניכר מהילדים ימצאו שזה עוזר להם להישאר במערכת מבחינה חברתית ובעיקר לא ירגישו מנודים כי אינם ספורטיביים.
זה - מיותר.
וזו הדעה הנחרצת.
כאן, הקבלה של ההישגיות והתחרותיות כסוג של אבולוציה, לצערי היא הגורם המרכזי לאלה. ההשלמה עם העקרונות הקפיטליסטיים והצדקתם.
כאשר את מקבילה את הריטלין למשקפיים לקצר רואי, את מתעלמת מהבדל מרכזי, הבדל מהותי ממש, שכן את מדברת על עזרה פיזית, שינוי פיזי - השפעה או עוות פיזי בדמות משקפיים, ומשווה את זה לפעולה כימית.
ומכיוון שההדיוט הזה, עיקר עבודתו בעולם הזה מדברת על האפשרות להביא מהמטא פיזי - אל הפיזי גם השפעות מסוג המשקפיים, בבחינת שינוי המבט מהחומר אל מה שמעבר לחומר, ששם הגורמים והפתרונות, בדיוק כפי שהפאניקה היא אחד הגורמים העיקריים לכל המחלות הקשות והסופניות, ובדיוק כפי שהפחד מאובדן שליטה הוא שמייצר אמונות כה הדוקות אל החומר - אל הכימיה.
כוחה של הכימיה הוא חומרי.
החומר במובן הזה בהחלט יש לו מה לומר לנפש. היחסים בין הרוח והגוף הדדים לחלוטין.
לכן נטיית הנפש לרדוף אחר סבות ותוצאות ברורות ומידיות כמו שהסטריכנין למשל, או כל תרופה שזה בעצם סם.
לכן כל כך קל לה לחברה לסמם את הילדים.
כך יוצא שכפי שבתחילת המהפכה התעשייתית היו משכרים תנוקות כי לא היה מי שישגיח עליהם כששני ההורים יצאו לעבוד, ונמצאה ההצדקה לטירוף ההוא, וכפי שמסממים את כל האוכלוסייה בעודף לא מתקבל על הדעת של שימוש בתרופות, הליכים רפואיים ותעמולה בדבר הגוף ואין בלתו, כך גם ההצדקה המופלאה הזו - שזה תהליך אבולוציוני - שזה לטובת הילד מהבחינה החברתית, כלכלית או כל שקר אחר.
זה לא שאין אף ילד שייהנה או יהיה מעוניין בסמים האלה, הריטלין והפתרונות הכימיים, כפי שאנחנו כמבוגרים צורכים כל מיני סמים שמכונים תרופות - ואני לא מדבר על צמחי מרפא, כאלה שאשכרה באים מהטבע האבולוציוני בפני עצמו.
זה כן שמה שקורה היום, זו הפקרות בלתי נתפסת, שהיא המשך טבעי לכליאת הילדים במסגרות שאינן לטובת הילדים כלל ועיקר, אלא לטובת המדינה, או הנהנתנות הקפיטליסטית של הילדים שמכונים הורים (אנחנו, ההורים), על פיה מותר לסמם את הילדים ולהטריף עליהם איזו נורמליות שאיננה הנורמל שלהם, ובכך לסרס את אישיותם, את יכולותיהם ואת סגולותיהם.
וזה, זה מזבח ראוי להתבאס עליו, לא על הדעה הנחרצת שלי.
תודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה