יום שבת, 2 במרץ 2013

הורי הריטלין 4 - גילוי נאות

טוב אולי להדגיש את הרקע האישי לכל נושא בעיות הקשב הריכוז ועודפי אנרגיות.

אילו היו מאבחנים אותי אי אז, סוכני התרופות שמייצגים את הריטלין ודומיו, הייתי זוכה למנה יפה של ריטלין.

ללא כל צל של ספק.

אני, לעומת זאת זכיתי לקיתונות של דיכוי, הקטנה והקנטה מצד ההורים אשר נתנו גיבוי מלא למערכת ואפס גיבוי למי שאני, ומצד המערכת עצמה, רק מתוך היותי מבריק מצד אחד של הסקאלה ודביל מוחלט מהצד השני.

כלומר, הילד לא טיפש אבל הוא מטומטם, לא מסוגל ללמוד את מה שלא מעניין אותו, הוא גם עצבני למדי.

אצלי, הגורמים העיקריים היו חוסר פניות רגשית, תזונה לקויה והתעללות נפשית ופיזית - פשוטו כמשמעו.

כלומר, עומס של רגשות חזקים וקיצוניים, חיים בצל המוות - כטראומה מרכזית בבית של ניצולי שואה ואופי סוער לא ממש איפשרו לי להתרווח וללמוד על משנתו של אלכסנדר הגדול או את הקשרים הכימיים בין X ל Y.

מה שהרווחתי מהדרך הזו, זה חידוד וליטוש של היכולות הטבעיות שלי, על מנת לברוח מהבית עד כמה שאפשר ולהסתדר בחברה - מבלי להיות מעורב מדי.

זה שלימים פניתי אל כל מיני צמחי עוצמה והשתמשתי בהם, אפשר שהציל את חיי ובוודאות הציל את שפיותי.
אלא, שפניה זו אל צמחי העוצמה שלי, באה בהיותי בוגר, צעיר אבל בוגר (20), ונעשתה מתוך בחירה אישית שלי. לא ככפיה חברתית, ממסדית או הורית.

כאשר פנינו אל החינוך הביתי בשנת 1995 עדיין לא היה כל נושא הריטלין מוכר כל כך פה בארץ.
כאשר אני חושב על כך היום, הרי שלפחות חלק מילדי היו מועמדים לאבחון ולהפנייה אל הריטלין.

הנה כי כן, הסתדרו מצוין גם ללא ריטלין, ללא בית הספר וללא התפיסה הפשיסטית על פיה הילד הוא האחרון ברשימה מבחינת סדרי העדיפויות.

תודות.

















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה