החומר הטוב ביותר

הוא הרוח.

כעת חיה, באביב הזה, 
במיצוי ההתחדשות האביבית 
של ראשית חיים, 

חש אדם חגו חג 

מתבשם בריחו, 

בברכות השגורות -

שבת שלום, 

חג שמח.

הסבר פנים הוא דרך חיים. 

החג בא להזכירנו שהסבר פנים 
מאפשר לה לרוח, 
לנוח.

נחה הרוח ומתפעם הלב, נוכח תמונות חייו, 

לא יכול בעת הזו להתעלם מהנוף, 

שמה שהטבע מצייר בלי דעת, 

נמצא נצח 
ורוח הדברים נושבת לעולם.

וכאשר נחה הרוח לכדי התבוננות על החיים

ועל המתרחש בעולמות האלה 
זה האמיתי וזה המדומיין,

עולה ההסכמה אל ההסכמה אל ההסכמה,

אל הטוב ביותר. 
אל החומר הטוב ביותר. 
אל הרוח.

עדיין קורה וחובטת הנפש אל עברה,

מכה שם חיצי לעג, 
על מנת לטעום שוב, 

את טעם נלעגותה, 

מעליבה ונעלבת, 

ממצה את תמציות רגשותיה, 

מכה בעצמה, עוד פעם אחת, 

מתחננת אל איזו דרמה טובה,

והעולם מכה בה את חסדיו, 

להביא לה את המכשלות והפחדים, 

להפעים בה את הנורא ומלא ההוד, 

להעצימה ולהשפילה,

בדיוק נמרץ - 
בדיוק על פי בקשותיה, כוונתה ורצונה,

ולשביעות רצונה.

הנה באה ההזדמנות הזו,

ללמוד את הנתיבים האלה 
של ההתחדשות, 

בעת הזו, 
בה העולם כולו מתחדש, 

שזה, ההווה הזה, 

מדבר על שינוי.

מעבדות לחירות.

מעבדות לרעיונות, 

לעבדות הכפופה לחירות.

שעבוד אל החירות, 

אל החירות להרגיש טוב, 

למרות, חרף ואף על פי.

שהרי גן העדן הזה, בו איננו חסרים דבר, 

ניתן ומסופק לנו ולכל הברואים בכל מקרה.

ולמרות וחרף ואף על פי שאלו הם הנתונים, 

אנחנו בוחרים להרגיש רע.

ובפנותנו אל הרוח, 

אל רוח הדברים, 

אל מצב הרוח, 

אנחנו יכולים לגעת ביסוד.

באמונות. 

כאמור, 

התחדשות.

באופן אישי נחה הרוח,

אל האביב הזה,

אל היצירה המתרחשת,

וכאשר מילים משמשות להלל 

והשבח לאל

הם חומר, חומר טוב, 

אז הרוח הוא החומר הטוב ביותר.

ואין אדם בתבל, ואין ברוא אל בתבל, 

שאיננו זכאי - לטוב ביותר.

---

תודות.

שבת שלום.

חג שמח.