סוד היסוד

האם ההגדרה שלך ליחסים נורמאליים היא הצלחה לאהוב לאורך זמן אדם יציב ואוהב תמידית?
האם לאהוב לאורך זמן אדם לא יציב שאוהב (תמידית - אך לא בדיוק כפי שמתאים לך ואולי בכלל לא כפי שמתאים לך) זה לא יחסים נורמאליים? או האם זה בכלל חשוב אם זה נורמאלי או לא?
האם מה שחשוב זה לא מה שטוב לך, אפילו אם זה "לא נורמאלי".
האם את באמת רוצה אדם שיאהב אותך תמיד, ללא תנאי, עם פסגות וללא תהומות.
האם את מעוינת להיות הערוץ לאושר בעבור אדם אחר,
בעוד הוא הערוץ שלך לאושר? האם זה אפשרי בכלל?
השאלות האלה מאוד אוניברסאליות ומאוד אישיות.
אין כאן תשובה נכונה - יש כאן תשובה נכונה לך, בהווה הזה.
עכשיו.

---

לעתים הצורך לפעול מחפה על דברים אחרים,
לפעמים הוא עולה על מנת "לא להשתגע"
מכך שאינך יכולה לעשות שום דבר לשנות את המצב.

אז מחפשת הנפש משהו לעשות
ולו על מנת שהמצב לא יהיה נוכח במלוא חריפותו.
המפתח לפעולה הוא ידיעה עמוקה
שזו הפעולה הנדרשת – שלמות עצמית,
הקשבה לעצמך בהווה חייך,
אז הפעולה מדויקת ושלמה.
לפעול ללא שלמות עצמית וידיעה שזה הכוון - עשוי עדיין לקדם ועשוי גם לעצור.
לפעמים מה שנראה כהתקדמות זו בריחה מוסווית,
לא תמיד. לפעמים.
טוב להתבונן האם זה כך – האם לא, באילו אופנים כן ובאילו לא.

מטרת ההתבוננות פנימה היא ריפוי עצמי בבחינת הרפיה,
והבראה עצמית במובן הזה של בוראת את עצמך כל רגע מחדש.

פעולה כשאת שלמה עם עצמך זו בהחלט התקדמות.
בהווה חייך,
לא מתוך מסקנות העבר ולא מתוך התבוננות לעתיד.
כאן. עכשיו. יודעת. ידיעה פנימית. ללא צורך בהסברים.

אני נעה בין בטחון רב שהשתנתי מאוד עם השנים, אני מבינה את הרגשות שלי, שולטת במצבי הרוח שלי לבין חוסר בטחון שטבע קשה לשנות והוא ישתלט עלי בסופו של דבר.
בהחלט השתנית מאוד עם השנים:
בהחלט את מבינה את הרגשות שלך
בהחלט את יותר שולטת במצבי הרוח שלך
בהחלט קשה לשנות את טבעך את הטבע, הוא הטבע עדיין משתלט עלייך וישתלט עלייך כל עוד את נושמת, שטבעך הוא לנשום.
כאן, אי אפשר לשנות את עצם הצורך לנשום, אפשר עם זאת לנשום באלף צורות.
נשימה מודעת למשל היא קבלת שלטון הטבע ושינוי ההתייחסות אל הטבע.
כך ניתן לשנות התייחסות לכל היבטי הטבע כמובן ביניהם - מזון, כסות, מגע ותשומת לב.

כשהכל טוב אני מרגישה ריקנות. אני יודעת במפורש שגם אני יזמתי התנתקויות ומריבות כדי לא להרגיש את הריקנות המאיימת.
זה הסוד. סוד היסוד.
יסוד היסודות.
כמוס מאוד העניין הזה.
בו הקושיה ופתרונה.
יחסייך עם הרוח.
זה כולו שלך.
כל היחסים עם הרוח הם כל כך אישיים
שאת יכולה לקבל הדרכה אולי אבל העבודה היא שלך
והיא כמוסה, מדובר על להסכים להיפתח
ולגלות את כל פנייך. בכל מובן. מרתק, משעשע, מטריד ומאיים.

הנך מוזמנת להסכים אל טבעה הטוב של הרוח –
הרי היא נושאת את דבר האחדות,
בדבר קיום התנאים המדויקים בעבורך במיוחד,
על פני הפלנטה הזו, בתקופה זו, עם הדמויות האלה.

אלה ניתנים לך בכל מקרה - אם חשה ריקנות או מלאה באהבה.
הם לא מותנים, זה המובן מאליו.

שוויון הנפש אכן עשוי לאיים עד מאוד.
שווי בנפשך שלווה, זרימה ויציבות
זרימה היא גם להמתין אצל הסכר,
שלווה היא עצם הידיעה שהכל בסדר בכל מקרה
ויציבות עשויה להתבטא במחזוריותה.

ויהי אור.


תודות