מלאכיו

הרי לך אמת שאין להתעלם ממנה.
ילודים בני יומם, יונקים ברמה של תינוקות ואף פעוטות לא נדרשים לשום השפעה חיצונית באופן ישיר.
תמיד תמיד באמצעות האם, במיוחד כאשר הם יונקים.
שכן, אין הפרדה בין היילוד לאמו לפחות ששה חודשים.

לכן, כל מצוקה או בעיה שנמצאת האם מזהה אצל הצאצא/ית טוב לה לאם להתבונן פנימה ולזהות את הקושי הקיים אצלה.

כאן, לא מדובר במומים מולדים או בבעיות פתולוגיות אלא מה שנתפש כסבה לדאגה ללא תסמינים פתולוגיים.

---

לכן, כאשר את מבקשת "פרחי באך", בעבור הרך הנולד אשר את אבחנת אותו, כמי שנולד עם חסך רגשי גדול מתקופת ההריון וכן הלאה..
 התשובה בעבורך היא - 
התבונני על החסך הרגשי שלך מההריון. 
אז התבונני על עצמך עכשיו
מלאה בדאגות אשמה בושה ועוד מיני הרעלות עצמיות מחד ומאידך עטופה בהילתו המעניקה של הרך הנולד אשר נשמר היטב על ידי מלאכיו ומניח לך את כמיסות ההיטהרות העצמית - ההסתודדות עם אלוהים - לא פחות.

ואז - בחרי לעצמך את התמציות הרלוונטיות והימנעי עד כמה שניתן לבקש מאחרים לעשות את האבחון ולקבוע בעבורך מה טוב לך או נכון לך.

בהחלט לטובת תקופות ההריון הלידה וההנקה תמצית 'עידוד' תהיה מתאימה בלי קשר לכל דבר אחר, אם הנך עייפה או סתם מעוניינת להתעודד ולעבור הלאה, מה שנקרא התאוששות.

מעבר לכך - קחי את נפשך בידייך ועשי סדר - אם נדרש.

---
תודות.