נכות

למעט בין אחים או ילדים שמשחקים,
כמעט כל תחרות בין בני אדם אין בה שכל ישר,
כן כן,
גם האולימפיאדה איננה אלא שטות יוונית
שגורמת לאנשים לאבד את דעתם
ולגייס את גופם אל הקיצון המוטרף הזה.

כאן, ככל שבני האדם משועממים יותר
הטירוף שבתחרות מקבל ביטוי "עממי" -
ראו רכיבה על אופניים או טריאתלון וכן הלאה...
ראו כאשר מתקיימות הגזמות בצד אלה
ואנשים מהיישוב נכנסים לטירוף.

(הי! איני מדבר על חובבנים ששומרים על גופם ולא נכנסים להגזמות -
אני בהחלט מדבר על האידיאה - הרף ששואפים אליו בדמות יכולות של אלופים אולימפיים)

---

יש את העלמה דורון מטלון שהטריפה איזה חרדי אי אז
והנה הוא הורשע בשל כך שקרא לה פרוצה וכן הלאה...

הנה כי כן אותה אחת שנלחמה בעוז על זכויותיה כאשה,
כנראה כל כך הושפעה מהחרדי הזה
עד שלקחה את מילותיו כהצעה מעשית
והלכה להיות פרוצה.

שכן, גם אם נעטוף את זה במילות שוקולד
או בהתחנחנות כזו או אחרת,
עצם התחרות על היופי היא קריאה לפריצות.

הרי ממילא היפות יפות האלה יסבלו כל חייהן
מהקלות הבלתי נסבלת שהיופי מעניק.

שהרי אינו שונה היופי מכל נכות אחרת.
קשה לאדם להתיק מאלה ומאלה את המבט.

וכעת, החיילת שנלחמה על זכויות הנשים להיות בני אדם -
במו עצמה,
מתוך היגררות אחר מודלים חברתיים עקומים מראש,
הטילה בעצמה מום לכל חייה -

זכייה בתואר היופי.

ואין למום הזה קביים.

ואין לו מרפא.
(מה שמוכרים להם לנכים האלה זה שהמרפא הוא בכסף.
עוד רגע היא דוגמנית; עוד שניים היא מתחככת בעשירונים העליונים של העולם, שם תשמש כנערת שעשועים בתמורה לאתנן המובטח(.

***
תודות.