כאשר את/ה נפרד מבן/ת זוג
הנך נפרד/ת גם מעצמך כפי שהיה מוכר לך במחיצתו/ה
על הטוב והטוב יותר שבו/ה, על המצוין שבו/ה
---
תקופת מה בחיינו הבוגרים צעדנו ביחד, התבגרנו
ביחד,
ועכשיו אנחנו נפרדים, את עוזבת אותי; אני
עוזב אותך
---
מצער הדבר ככל שיהיה
בתקופת חיים זו
עדיין נתפש מוסד הנישואין כמאשר איזו בעלות.
המודרניות והנאורות לכאורה הן שהבעלות הדדית
בפועל - אין בעלות.
---
מצער הדבר ככל שיהיה
כאשר הפרידה נתפשת כאבדן בעלות -
בעלות על האהבה; על המין; על הבריאות;
על דרך החיים המשותפת;
נדמה לה לנפש כאילו זה הוא או היא שהיא
מאבדת
בעוד היא מאבדת אך ורק את נתיב המילוט
את הבריחה הגדולה מעצמה – החוצה.
נאחזת.
אז, כאשר הנפש מדמה לעצמה שהיא נשארת לבד,
רוקעת ברגליה אל תוך ביצת חייה,
מעלה מחדש משקעי בוץ ומדון
הרגליה מעלים את חולות העבר אל
רקיע במים בהם מדשדשת
אל רקע אפור ומכמיר לב.
---
קורה שבתוך האבדן העצמי הזה
עולה הילד הקטן ומשתלט לחלוטין
על כל הגיון או שכל, כולו רוטן נוקם ונוטר,
לכאורה מה שלא הצליח לו בחיי הזוגיות -
אפשר שיצליח לו עכשיו.
כמובן שזו גם הילדה הקטנה
שכולה כעוסה ורותחת על חוסר האונים שלה
לחנך את האיש הזה להיות מה שנראה לה כראוי
ונכון,
מניחה טון זועם, צודק ומלא תוכחה.
---
כאשר הפרידה היא תוצאה של חוסר הסכמה להתבונן
פנימה,
עשויה לעלות עיקשות ילדותית לנסות לאחוז
במושכות הצדק
ולבוא חשבון לאחר הפרידה מה שיכול להיות
מבורר ללא פרידה,
והילד הקטן רגוע ומחייך למקרא הרעיונות
הבאים:
מכיוון שהבירור הזה הוא לעולם פנימי.
כאשר אדם למד לברר את עצמו מבפנים -
ללא העמדת פנים וללא זיוף,
אינו יכול אלא להשתחוות עמוקות לאהובתו
הבוגדנית
ולהודות על כל יום שהיתה לצידו - על מעשי
האהבה החיים - ילדיו -
על העונג הבלתי נתפש של מעשה האהבה ההוא,
שממנו התחברו להם זרע וביצית למשל
ויש עוד ריבוא ברכות והודיות שיברכה בלבו.
הודיה על הזכות להיפרד מהדמות האלוהית הזו
אשר זכה להיות במחיצתה עשויה לפתוח את הפתח
להיות לה לחבר - לידיד - לאח.
וכאשר היא למדה את עצמה מבפנים,
כולה רטט של הודיה עמוקה לאיש המופלא הזה
שידע אותה כפי שאף אחד לא ידע.
הי איש - תודה.
---
ולעניין הזה של כל השטויות המשפטיות, כספים
ושאר אבני דומינו במשחק האווילי של החיים,
זה משחק ילדים לא אחראיים
ללא מבוגר אחראי בסביבה.
שכן על מנת להיות מבוגר אחראי - בכל סביבה
-
טוב לבירור הפנימי.
---
כך, במעגלים, כמו פו הדב -
מסתובבים העניינים
אל תוך הבירור הפנימי,
ההתבוננות - ההסכמה -
ובסיבוב הזה המעגלי,
עולה העגול אל על
והרי לך ספירלת החיים.
בינך ובינך
ביני לביני.
---
תודות ותהודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה